בימים שישי ושבת, 31.5-1.6.2024, התקיים כנס הבוגרים.ות השנתי ה-3 של בית הספר לשלום.

לכנס הגיעו כ-80 בוגרים.ות ולאירועים הפומביים הגיעו מעל 100 איש ואישה.

הכנס עסק בנושא השחרור באמצעות דיאלוג דו-לאומי וחד-לאומי, לצד משבצות ידע כגון פאנל מומחים.ות מהשטח והקרנת סרט תיעודי.

מטרת הכנס

המטרה הכללית של כנסי הבוגרים.ות של בית הספר לשלום היא להוות מרחב לבוגרי ובוגרות הקורסים שלנו – מכל השנים ומכל התחומים – להיפגש, להתחבר אישית ומקצועית, להחליף ידע, ללמוד ביחד, להעמיק בניתוח המציאות, ולהיטען במשאבים על מנת להמשיך את עבודתםן בשטח כסוכני.ות שינוי.

שאלת קיום הכנס

השנה הכנס התרחש בצל המלחמה הנוראית ועל רקע של תקופה קיצונית, הן ברמות האלימות, הן ברמות הקיטוב, הן בעוצמות הרגשות הקשים והן ברמות ההשפעה על כל אחד ואחת. הטראומות של האירועים שכולנו חווים.ות על בשרנו ועדים.ות להם – אירועי טבח, השמדה, עקירה, הרעבה והרס בהיקפים בלתי נתפסים – נצרבות בעור של כולנו ומאיימות להשבית, לשתק ולרסק את כולנו.

התלבטנו רבות האם ניתן ורצוי לקיים את הכנס על רקע מצב זה. מתוך מחויבות להמשיך לתמוך בבוגרים.ות שלנו, ומתוך אחריות להמשיך לחקור ולמצוא דרכים לקיים יחסים בריאים בין פלסטינים ויהודים בשעה שהסכסוך הפוליטי ביניהם ממשיך ומידרדר, ומתוך השאיפה לקדם את הפסקת המלחמה אחת ולתמיד, לצד עשיית צדק, שוויון, שלום ושותפות – החלטנו כן לקיים השנה את כנס הבוגרים.ות.

אחת השאלות שעלו במרכז ההתלבטות לגבי קיום הכנס בעת הזו, היא שאלת הלגיטימציה לקיים דיאלוג בזמן של מלחמת השמדה מדממת ואכזרית. יש טענה שבמצב של דיכוי כה חזק, כל פעולה שלנו חייבת לפעול באופן ישיר כנגד הדיכוי, ושקיום דיאלוג בתנאים אלה, מהווה נירמול של המצב. ואולי אפילו יותר גרוע מנירמול, הדיאלוג יכול לגרום לנו להרגיש טוב עם עצמנו ולהיות עלה תאנה. כלומר שאדם שהשתתף בדיאלוג ירגיש שעשה את שלו ותרם למאמץ. בהקשר זה חשוב לנו להבהיר שהדיאלוג הוא לא במקום פעולה, אלא הוא משלים לפעולה, מחדד ערכים ומטרות, ובשאיפה גם מוביל לפעולה. אנחנו מציעים את הדיאלוג כדרך להבין את עצמנו ואת המציאות טוב יותר ולעומק יותר, וככלי לצאת מהשיתוק, הקפאון והחרדה שאוחזים בכולנו מאז תחילת המלחמה.

נושא הכנס

השנה בחרנו שהכנס יעסוק בנושא השחרור. חיפשנו נושא שגם יתייחס לגודל אירועי השעה הקטסטרופליים, וגם יתן אפשרות להביט אל העתיד ולסלול דרך החוצה מהמציאות הקשה לכיוון מציאות טובה ורצויה. רצינו להשתמש בדיאלוג כדי לקדם את השיח ואת התובנות שיכולות להשפיע על העשייה לשינוי המציאות. המטרה היתה גם לפתוח שיחה בנושא השחרור, שכרגע לא קיימת בין יהודים לפלסטינים, וגם ללמוד את הנושא יחד על מנת להבין איך אפשר לקדם את השחרור.

מבנה הכנס

הכנס היה מורכב ממספר אלמנטים: דיאלוג בקבוצות קבועות שהתפרס על פני היומיים: 3 משבצות בפורום דו-לאומי ו-2 משבצות בפורום חד-לאומי; פאנל מרכזי בהשתתפות ערין הווארי וישראל פריי, בהנחיית מורן בריר ונור אבו ראס מצוות בית הספר לשלום – פאנל שהיה פתוח לקהל הרחב; הקרנת הסרט התיעודי "אין ארץ אחרת" של קולקטיב מסאפר יאטא המספר את סיפור הטיהור האתני של כפרי האזור בשנים האחרונות – הסרט זכה השנה בפרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין; פאנל ובו הצגת 5 פרויקטים של בוגרים.ות המקיימים עשייה משנת מציאות ושבית הספר לשלום מלווה את עשייתם.ן; תערוכת צילומים שהיא פרויקט של בוגרות.ים הקורס צדק סביבתי, שנשארה תלויה בגלריה כמה ימים אחרי הכנס ומסתובבת בעוד מקומות בארץ בימים אלו.

להלן לינק לתכנית הכנס. פירוט על כל אחד ממרכיבי הכנס בהמשך.

הדיאלוג בכנס

הדיאלוג הוא הכלי המרכזי של בית הספר לשלום, שמטרתו להעלות מודעות לדיכוי המתרחש וליחסי הכח בין קבוצות הלאום, לאפשר חקירה של כל אחד.ת מהמשתתפים.ות לגבי המקום שלהם.ן ביחס למציאות הפוליטית, ולעודד נקיטת פעולה מתוך תחושת אחריות ומסוגלות. הדיאלוג בכנס התקיים בקבוצות קבועות וכלל 5 יחידות שנפרסו על פני היומיים. הבחירה בנושא השחרור ליוותה את הדיאלוג ופתחה פתח לשיחה קצת שונה מבדרך כלל, כאשר אם בדרך כלל בדיאלוג של בית הספר לשלום מדברים על הדיכוי, בכנס התחלנו לדבר על משהו אחר, על העתיד, על השחרור מהדיכוי. שאלות מרכזיות שעלו בקבוצות הדיאלוג דיברו על היחסים ועל השותפות, על הציפיות של כל קבוצה מהקבוצה השנייה. עלתה השאלה מה התפקיד של כל צד בשחרור, מה האחריות של כל צד בתהליך השחרור וביום שאחרי? מה המחירים שאנחנו מוחכנים.ות – או לא מוכנים.ות – לשלם למען השחרור? משתתפים.ות רבים.ות סיפרו שההתכנסות המשותפת חיזקה אותם, והאפשרות לדבר ולהעמיק בחשיבה יחד איפשרה שחרור של המחשבה מדיכוי, ושחרור של הדיבור מההשתקה, בתור צעד משמעותי לקראת גיבוש תודעת שחרור. הן המנחות.ים והן המשתתפים.ות העידו על תהליך עוצמתי ועמוק שכולם.ן עברו במהלך הדיאלוג בכנס.

לקריאה מעמיקה על תהליך הדיאלוג בכנס.

הפאנל המרכזי "מחשבות על שחרור"

כבכל שנה, כדרך לתמוך בדיאלוג ולספק נקודות מבט של מומחים.ות וא.נשים מהשטח, קיימנו אירוע מרכזי בכנס ובו התארחו שני דוברים: דר. ערין הווארי, פעילה פמיניסטית ומנהלת מדה אלכרמל – המרכז הערבי למחקר חברתי יישומי, וישראל פריי, עיתונאי עצמאי. את הפאנל הנחו שתי נשות צוות של בית הספר לשלום: מורן בריר ונור אבו ראס. בחרנו לקיים את הפאנל בפורמט של שיחה דינמית, ולא בפורמט של הרצאות נפרדות, על מנת לחזק את מטרת הכנס והיא לפתוח שיחה על שחרור – לייצר מרחב שחוקר את נושא השחרור, את נקודות המבט השונות שלנו עליו ומאפשר לעבור תהליך תודעתי. שאלנו את הדובר והדוברת על נקודות המבט שלהם על נושא השחרור, על התפקיד של כל קבוצת לאום בדרך לשחרור, וקיימנו שיחה עם הקהל.

להמשך קריאה על הפאנל והתובנות ממנו.

הקרנת סרט "אין ארץ אחרת"

בשישי בערב, אחרי יום גדוש בפעילות ובדיאלוג, הקרנו את הסרט התיעודי "אין ארץ אחרת" סרטם של: באסל עדרה, חמדאן בלאל, יובל אברהם ורחלי שור. הסרט זכה השנה בפרס הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין, והתפרסם בין היתר אחרי שנאום הזכייה של יובל ובאסל – בו הם קראו להפסקת המלחמה ודיברו על המערכת המפלה והלא-שוויונית שמנהלת את החיים שלהם, מערכת שמתעדפת את האזרחים היהודים ורומסת את האזרחים הפלסטינים – עורר תגובות בינלאומיות רבות של תמיכה לצד התנגדות. הסרט עוקב במשך כמה שנים אחרי המאבק של כפרי מסאפר יאטא בדרום הר חברון נגד הטיהור האתני והמתקפות שהם חווים – בין היתר הריסות מבנים תדירות, מעצרי שווא ומתקפות אלימות ולעיתים קטלניות בידי שכניהם המתנחלים הישראלים. במקביל הסרט עוקב אחר השותפות שנרקמת בין יובל, עיתונאי יהודי-ישראלי, לבין באסל, תושב יאטא וממנהיגי המאבק העממי באזור.

להמשך קריאה על הקרנת הסרט.

הצגת פרויקטים של בוגרים.ות

הצגת הפרויקטים בכנס באים לתת מענה לשתי מטרות חשובות של בית הספר לשלום: [1] לתמוך בבוגרים.ות שלנו גם אחרי שסיימו את הקורס אצלנו על מנת לעזור להם בפעילות משנת המציאות שלהם.ן, [2] לתת במה לחשיפה לעשייה של בוגרים ולהוות השראה לבוגרים.ות אחרים להצטרף לפרויקטים קיימים או ליזום פרויקט משלהם.ן. השנה שמנו דגש על הבוגרים.ות הטריים מהקורסים מהשנה האחרונה, כאלו שיש להם רעיון לפרויקט או פרויקט בשלבים ראשוניים, מתוך רצון לתמוך דווקא בשלבים העדינים יותר של פיתוח פרויקט. במהלך הכנס הוצגו 7 פרויקטים של בוגרים.ות: 5 מהם בפאנל הסיום של הכנס ביום שבת, ו-2 בתחילת הכנס.

להמשך קריאה על הפרויקטים שהוצגו בכנס.

לצפייה בתיקיית התמונות המלאה מהכנס נא ללחוץ כאן

תגובות של המשתתפים.ות

"היה כנס מעולה, מאורגן למופת, מעניין ומחזק."

 

"אני ממש חושבת שטוב שהיה הכנס הזה, אישית נתרמתי מאוד ואני יוצאת לפרויקט חשוב, לדעתי ועם פוטנציאל משנה מציאות בהחלט."

 

"זו מתנה חד פעמית בעיקר המפגש והשיח"

 

"התחלנו שיח שלא היה בנמצא קודם לכן"

 

"הבנתי מהדיאלוג בכנס כמה פחד הוא מעורר, וכמה לא מתאווים לשחרור מרוב עכבות"

 

"בזכות הכנס הרגשתי שאני חלק מקהילה, וחלק משיח שלא מתקיים כמעט בשום מקום אחר"

 

"הצעירים והצעירות בכנס עודדו אותי, טוב לדעת שיש דור צעיר שאיכפת לו"

 

"בתקופה זו עצם האפשרות לדיאלוג מכניסה קצת אויר, ונושא הכנס הציע תקוה ורעננות. הארגון היה מוקפד ומושקע."

 

"בדיאלוג הבנתי שיש הרבה מה לחקור ולהתבונן מצד כל קבוצת לאום בנושא השחרור, שהוא הצד השני של המטבע של דיכוי. זה מושג שמסמל תקווה ויש בכך המון כח."

 

"היה ממש כיף לפגוש א.נשים מקבוצות בעבר הרחוק ולהרגיש שותפות."

 

"יצאתי מהכנס עם תחושת כח של קהילה ליצור תקוה, להרגיש שייכות גם כשנמצאים בעמדת מיעוט בחברה"

 

"הציפיות שלי היו בעיקר לדיאלוג משמעותי והן בהחלט נענו."

 

"הכנס היה מחבר לפעילות ולאקטיביזם, מטעין בכוחות חדשים ומפיג את תחושת הבדידות שמלווה ביומיום"

 

"אני שמחה שהצלחתי להשתתף ביומיים של הכנס ולהכיר אנשים חדשים. הגעתי ללא ציפיות כי פחדתי מאכזבה, אבל יצאתי בדיוק להיפך, הכנס נתן לי אור, גם אם קטן, בקצה המנהרה, למרות הפער שגדל מאוד בין שני הצדדים מאז 7.10."

__