במהלך השנים נוכחנו לראות, כי בוגרי.ות הקורסים שלנו הפכו למובילים בתחום היהודי-ערבי, הישראלי-פלסטיני בקרב עמותות העוסקות בנושא. בוגרי הקורסים שקיימנו הם פעילים בארץ ובפלסטין בעבודה נגד הגזענות, בקידום זכויות אדם ובניהול והנחיית פרויקטים משותפים למשתתפים משני העמים. הגענו למסקנה כי הידע שצברנו בתחום רלוואנטי גם לבעלי מקצועות  נוספים בחברה הישראלית והפלסטינית. אנו בוחרים מקצועות שהעוסקים בהם יכולים להשפיע על המתרחש במערך היחסים בין שני העמים. בוגרי הקורסים הקודמים הקימו את הפורום היהודי ערבי למתכננים, הקימו קבוצה הפעילה בנושא התחדשות עירונית רגישת תרבות ומורשת בישובים הערבים, הגישו התנגדות לתוכנית מתאר בעיר מעורבת שלא לקחה בחשבון את תושביה הערבים, החתימו על עצומה 300 אדריכלים ומתכננים שמחו על אפליית החברה הערבית בנושא התכנון, יצרו וקידמו את פרויקט Place Making שיקום אזורים מוזנחים לפרויקטים לטובת הציבור בישובים ערבים ויצאו נגד מדיניות הריסת הבתים כאמצעי ענישה של האוכלוסיה הערבית.

הקורס המוצע מתקיים בשיתוף פעולה בין ביה"ס לשלום והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, שיתרום במתן כלים, ידע וניסיון מקצעויים להובלת שינוי במדיניות בתחום התכנון.

הקורס שלפניכם מיועד למתכננים עירונים, אדריכלים ומהנדסים אזרחיים שהם גם מתכננים ערבים ויהודים. בחרנו במקצועות אלה משום שהם מקצועות אשר באמצעותם  אפשר להשפיע על מערך היחסים בין יהודים ופלסטינים בישראל. בליבו של הסכסוך עומדים נושאים של קרקע  וזכויות תכנון במרחב. ולאור ההצלחה של הקורסים הקודמים אנחנו פותחים קורס חמישי בתחום.

תכנון או אי תכנון יכולים להפוך במקרים רבים לכלי לשליטה במיעוט או בעם הנכבש. התכנון בארץ מושפע מכוחות פוליטיים ומאינטרסים כלכליים עד כדי כך שלעיתים נדמה שאין הוא אלא כלי לקידום אינטרסים של בעלי הכוח בחברה. תהליכי התכנון ותוצריו כיום אינם נתפסים ברוב המקרים במונחים של זכויות הפרט וזכויות הקהילה לשוויון, לשקיפות ולשיתוף – לא ברשויות ולא בציבור.

התוכנית תעסוק בנקודת המפגש בין הלאום והמקצוע בהקשר לקונפליקט היהודי-פלסטיני, בדילמות המעסיקות את המתכנן בבואו לאשר תוכנית, לתכנן אזור או עיר. מהם השיקולים המכריעים בין  השיקולים שעומדים בפני המתכנן: שיקולי זכויות אדם, שיקולי רווחת התושבים, שיקולים כלכליים שיקולים פוליטיים, שיקולים לאומיים ועוד.  החיבור בין הידע הרב של ביה"ס לשלום בנושא יישוב סכסוכים והנחיית קבוצות בקונפליקט ובין הידע המקצועי הרב בנושאי תכנון של המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי מאפשר עליית מדרגה בקיום הקורס.

הקורס הוא בן 120 שעות ומיועד ל-24 מהנדסים, אדריכלים העוסקים בתכנון ומתכננים עירוניים ערבים ויהודים. הקורס ימשך שנה מחודש מרץ 2024 ועד מרץ 2025.

להרשמה

 

מרכיבי הקורס:

סדנא פותחת  לדיאלוג פתוח בין המתכננים  בת שלושה ימים בוואחאת אל סלאם/ נווה שלום.

סדנא דו-לאומית בת שני ימים באמצע הקורס שתעסוק בדילמות תכנוניות והקשרן ליחסי יהודים ופלסטינים אזרחי ישראל וסדנא בת יומיים לסיום הקורס. שאר המפגשים יתקיימו בימי שישי אחת לחודש.

דיון בדילמות הנובעות מהקונפלקט בין הזהות הלאומית והזהות המקצועית בעבודתו של המתכנן האדריכל והמהנדס.

הקבוצה תעסוק בפרויקטים שהקבוצה מעוניינת לקדם.

יתקיימו 3 סיורים לימודיים במהלך הקורס.

בנוסף יתקיימו פגישות אחת לחודש בימי שישי. כל פגישה בת 8 שעות פעם בנצרת ופעם בווחאת אל סלאם/ נוה שלום. שלוש פגישות יוקדשו לסיורים מקצועיים משותפים. בכל פגישה תנתן הרצאה מפי מומחה ולאחריה נקיים קבוצות דיון, העלאת מקרים מן השטח ובדיקת אפשרויות של שיתוף פעולה מקצועי ובצוע שיתופי פעולה אלו.

 

פירוט חלקי הקורס:

החלק הסדנאי:

הסדנא והדיאלוג במהלך הקורס מונחים ברוח בית הספר לשלום והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי  ולפי התפיסות עליהן מושתתת העבודה שלנו.  תפיסתנו נשענת על העיקרון שהמפגש היהודי –פלסטיני  הוא מפגש בין קבוצתי, בין שתי זהויות ולא בין יחידים. המטרה מההפגשה היא פיתוח המודעות של המשתתפים לקונפליקט ולתפקידם בתוכו, הבניית הזהות תוך אינטראקציה עם האחר ואיתגור פרקטיקות של דיכוי שמבנות את החברה ומתחזקות את הקונפליקט היהודי-פלסטיני.

ארבע הנחות יסוד מכוונות אותנו בעבודתנו ובבואנו להכשיר סוכני שינוי לעבודה זו:

א – התפיסות והאמונות עליהן בנויה זהותו והתנהגותו של האדם הינן תפיסות יציבות ועמוקות, ולרוב קשה לשנותן.  עבודתנו מנסה לחשוף תפיסות אלה כדי שהאדם יוכל להתמודד אתן.

ב – המפגש הינו בין שתי קבוצות לאומיות ולא בין יחידים כאשר אנו רואים בקבוצה משהו מהותי מעבר לסך כל היחידים המרכיבים אותה.

ג – הקבוצה הינה מיקרו קוסמוס של המציאות.

ד – קבוצת המפגש הינה קבוצה פתוחה קשורה במציאות החיצונית ומושפעת ממנה.

הסדנא תכלול פגישות במליאה, בקבוצות קטנות דו לאומיות וחד לאומיות.

 

החלק העיוני:

ההרצאות שינתנו בקורס

במהלך השנה נארח בכל מפגש מומחה מתחום אחר הקשור לתכנון ולקונפליקט.

מבין השמות שירצו אצלנו: פרופ' אורן יפתחאל, דר' לינא דלאשה, דר' אמיר פז פוקס, דר' חנא סוויד, הארכיטקט אלון כהן ליפשיץ, דר' חיים יעקובי, דר' עינאיה ג'ריס בנא ועוד.

סיורים

נקיים שלושה סיורים שבמהלכם ינתנו גם הרצאות: האחד בירושלים המזרחית אל קודס בהדרכת עיר עמים וחבר מועצת העיר מאיר מרגלית.

 הסיור השני יתקיים בוואדי ערה בהדרכת דר' עינאיה בנא .

הסיור השלישי יהיה במרכז השטחים הכבושים בהדרכת יהודה שאול.

 

רכזי ומנחי הקורס: דר. נאוה זוננשיין  ודר' סאמר סוויד

להרשמה

 

 

מסגרת הקורס

• סדנת דיאלוג ראשונה שתתקיים בנוה שלום. וואחאת אל סלאם בתאריכים  28-30.3.24 למשך שלושה ימים. מיום חמישי אחר הצהרים  ותסתיים בשבת בערב. סדנא מסכמת בת יומיים ב-21-22.3.25 בפקיעין
• המפגשים בין הסדנא הפותחת לסדנת הסיום יתקיימו בימי שישי אחת לחודש בבית הספר לשלום בנוה שלום או במרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי שבנצרת. למפגשים תאורגן הסעה.
• יתקיימו גם שלושה  סיורים במשותף כל אחד בן 8 שעות.

 

פרוט התאריכים של המפגשים :

28-30.3.24 סדנא פותחת בוואחאת אל סלאם~נוה שלום,

12.4.24 נצרת

24.5.24 נוה שלום

28.6.24 סיור

27.7.24 נצרת

27.9.24 נוה שלום

25.10.24 נצרת

22.11.24 סיור

13.12.24 נוה שלום

14.2.25 סיור

21-22.3.25 מפגש מסכם בפקיעין

 

רישום וקבלה

רשאים להגיש מועמדות ומועמדים מהנדסים אזרחיים, מתכננים עירוניים ואדריכלים, עדיפות תנתן לאלו המעצבים מדיניות ומקבלי החלטות בתחום התכנון.

על המעונינים להרשם בטופס ההרשמה לא יאוחר מה-15.3.24

או לשלוח קורות חיים במייל לפאתן sfp@nswas.info לא יאוחר מה-15.3.24

מועמדים שימצאו מתאימים ע"פ קורות החיים יוזמנו לראיון אישי בנוה שלום~וואחאת אל סלאם או בעילבון/נצרת במרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי.

 

דרישות מהמשתתפים ומהמשתתפות

השתתפות חובה בכל חלקי הקורס ובכל פגישותיו, עמידה בזמנים, כתיבת יומן המתעד את התהליך שעבר המשתתף, כתיבת ניתוח של התהליך, עבודה בצוותים על יוזמות לשינוי המצב והבאת דילמות מהעבודה בשטח.

עלות למשתתפ.ת 1500 ש"ח

לעוד בירורים אפשר לפנות לפאתן במייל sfp@nswas.info

להרשמה

 

על האירגונים שמאחורי הפרויקט:

המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי

המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי (מעל"א), הינו ארגון לא ממשלתי ללא מטרות רווח, הפועל בישראל. הארגון נוסד ונרשם כעמותה בתחילת שנת 2000. הקמת המרכז קיבלה את ברכת הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות, וועדת המעקב העליונה לענייני האוכלוסייה הערבית וגורמים ציבוריים ופוליטיים, המייצגים את הציבור הערבי בישראל. מעל"א הציב לעצמו, כמטרה עיקרית, את ייצוג האינטרסים והצרכים האמיתיים של האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל בתחומי התכנון, הקרקע, הדיור, הצמיחה והפיתוח. בתחילת שנת 2004, הכיר משרד הפנים במעל"א כגוף ציבורי עפ"י סעיף 100 לחוק התכנון והבניה 1965.
המטרות של הארגון: שיווין בהקצאת משאבי קרקע ובמשאבי פיתוח ותכנון. העצמה של האוכלוסייה הערבית כדי  להגן  על  הזכויות הבסיסיות שלה הקשורות בצדק ושיוויון במגוון תחומים. שיתוף הציבור הערבי בהליכי תכנון. שיתוף פעולה ערבי-יהודי לפיתוח כלכלי, חברתי ואנושי, של כל האזרחים במדינה.

 

בית הספר לשלום הינו מוסד רעיוני חינוכי של הכפר נווה שלום/וואחאת אל סלאם, כפר ערבי יהודי שנוסד ב 1979 ומבוסס על ערכי השוויון תוך חיים משותפים. בית הספר לשלום מקיים סדנאות מפגש וקורסים למבוגרים יהודים ופלסטינים אזרחי ישראל מכל רחבי הארץ. מאז 2006 קיימנו קורסים ולהכשרת מובילי שינוי לרופאים, אנשי תקשורת, מרצים, סטודנטים, מורים, עורכי דין, מתכננים, אנשי איכות הסביבה, פסיכולוגים, פוליטיקאים, יוצרי אמנות הבמה, מורי דרך ואחרים. בנוסף אנו מלמדים את הנושא במספר אוניברסיטאות ומכללות בארץ זה 33 שנים. עד כה השתתפו בקורסים ובסדנאות למעלה מ-80,000 משתתפים יהודים וערבים. במשך השנים הכשרנו למעלה מאלף מנחים שמובילים היום ארגונים שונים העוסקים בשינוי חברתי, בקידום השוויון, וביצירת חברה משותפת. בית הספר לשלום פתח גישה ייחודית לעבודה עם קבוצות בקונפליקט המתמקדת במימד הבין קבוצתי. הפעילות שלנו בבית הספר לשלום, הינה חינוכית-פוליטית, ומטרתה שינוי החברה להומנית, שיוויונית וצודקת. כל זאת על ידי פיתוח של חשיבה ביקורתית וחשיפה של מכניזמים מדכאים שמבנים את החברה ומתחזקים את הקונפליקט הפלסטיני-יהודי.  ביה"ס לשלום הוזמן להכשיר מנחים גם במקומות קונפליקט אחרים בעולם כמו צפון אירלנד, דרום אפריקה, קוסובו וקפריסין.

–