שיחות על הסכסוך הישראלי-פלסטיני מעוררות לרוב רגשות עזים, מה שהופך את הנושא לחשוב מאוד אך גם רגיש במיוחד. ברחבי העולם, שיחות אלו מלוות במתחים, כאשר אנשים חוששים להשתמש במונחים שגויים, לפגוע באחרים.ות או להיות מובנים.ות שלא כהלכה. מתוך הכרה באתגרים אלו, פיתחנו בבית הספר לשלום (SFP) סדנה פורצת דרך לבחינת המונחים הנפוצים בשיח, במטרה לעזור למשתתפים.ות לנווט את הנושא המורכב הזה בביטחון וברגישות.

המשתתפים.ות חוו קושי לדבר על הקונפליקט הישראלי-פלסטיני. בעיקר בשל היות הנושא חשוב עבורם.ן וחששו להביע דעתם.ן מחשש מהתגובות מהסביבה. בעצם החוייה העיקרית  היא של השתקה וחוסר יכולת לדבר על הנושא. רבים מהמשתתפים.ות קשורים בקשר משפחתי או זהותי לקונפליקט והדיונים בנושא זה גם חושפים אותם.ן מבחינה אישית. עיקר התרומה של הסדנה היא בהבנה שכל מונח או מושג שנשתמש בו משפיע על השומעים.ות וכדאי להבין מה אנו רוצים.ות להשיג או להביע כאשר בוחרים.ות להשתמש במושג זה או אחר. 

פירוק המונחים לאפשר דיאלוג

הסדנה מתמקדת באופן שבו השפה מעצבת את הבנתנו ומסגרתנו לגבי הסכסוך. המשתתפים.ות חוקרים.ות רשימת מושגים שנבחרה מראש, כגון "כיבוש", "סכסוך", "אפרטהייד" ו"קולוניזציה". מילים אלו נבחנות בהיבטי דינמיקות כוח, משמעויות היסטוריות ומשפטיות, וההקשרים בהם נעשה בהן שימוש.

במהלך הסדנה, המשתתפים.ות לוקחים.ות חלק בדיונים מובנים כדי לשקול מדוע וכיצד הם.ן עשויים לבחור במונחים מסוימים. התהליך הזה מאפשר להעמיק בנרטיבים ובמתחים שהמילים הללו מעוררות.

התהליך מעודד את המשתתפים.ות לבחון את בחירות השפה שלהם ואת ההשלכות של בחירות אלו על הדיאלוג. בחינה זו מאפשרת למשתתפים.ות להביע את עמדותיהם.ן בצורה מושכלת תוך התחשבות בחוויות ובפרשנויות שונות.

מדוע לשפה יש חשיבות

מילים אינן ניטרליות; הן משפיעות על תפיסות, מערכות יחסים, והאפשרות ליצירת שיח בונה.
על ידי התמקדות במונחים, סדנת בית הספר לשלום מעניקה לאנשים כלים לגשת לשיחות על הסכסוך הישראלי-פלסטיני בצורה בהירה ומכבדת יותר.
המטרה היא ליצור מרחבים שבהם המשתתפים.ות יכולים להביע את דעותיהם.ן באופן שמקדם דיאלוג ולא פרובוקציה.

השפעה בעולם האמיתי

בשנה האחרונה, בית הספר לשלום העביר את הסדנה לקבוצות מגוונות, שכל אחת מהן מתמודדת עם אתגרים ייחודיים הקשורים לסכסוך:

1. קואופרטיב אמנים בגרמניה:
   הקבוצה, שהתכוננה לפסטיבל אמנות, בחנה כיצד השפה יכולה לעצב את שיתופי הפעולה שלהם עם אמנים.ות ישראלים.ות ופלסטינים.ות.
2. מדריכי מורים בגרמניה:
   מדריכים.ות האחראים.ות להנחיית מורים.ות כיצד לדון בסכסוך בכיתותיהם.ן, בחנו כיצד מונחים משפיעים על הבנת התלמידים.ות.
3. בוני שלום, נציגי ארגונים לא-ממשלתיים ותורמים מהבלקן ויוגוסלביה לשעבר:
   במסגרת כנס "קונקטור" בפראג, 35 משתתפים.ות ניתחו מונחים מרכזיים ואת ההשלכות שלהם בהקשרים בעלי דינמיקות כוח היסטוריות מורכבות.

בין הקבוצות השונות, 60 משתתפים.ות השתתפו בסדנה ודיווחו בעקביות על תחושת ביטחון גדולה יותר והבנה מעמיקה יותר של המורכבויות הנוגעות לסכסוך.

תובנות מהסדנה

ניתוח של תגובות המשתתפים.ות חשף כיצד המונחים משפיעים על דיונים. בין המונחים המרכזיים שנחקרו והנושאים הקשורים אליהם:

1. "הסכסוך הישראלי-פלסטיני":
   מונח שנתפס כנייטרלי ורחב, שימושי לפתיחת שיחות, אך בעייתי בגלל שהוא מטשטש את דינמיקות הכוח ואינו משקף את המציאות במלואה.
2. "כיבוש":
   הודגש בשל הביסוס שלו במשפט הבינלאומי, אך עלו שאלות לגבי יישומו על עזה לעומת הגדה המערבית.
3. "אפרטהייד":
   עורר ויכוח סביב הקשרו לדרום אפריקה והשימוש בו להדגשת אי-שוויון שיטתי. חלק מהמשתתפים.ות מצאו בו ערך להצפת דיון, בעוד שאחרים.ות ראו בו פרובוקטיבי.
4. "דיכוי":
   שימש לתיאור החוויות של פלסטינים.ות, כמו גם היחסים בין חמאס לאזרחי עזה. תואר כנכון, אך לעיתים מעורפל מדי.
5. "טרור/טרוריסטים":
   שימש לתיאור חמאס ואירועי 7 באוקטובר. המשתתפים.ות דנו בהשלכות השימוש במונח זה והאם הוא עומד בהגדרות בינלאומיות.
6. "קולוניזציה":
   יש שראו במונח זה כיעיל להקשר היסטורי גלובלי, בעוד שאחרים.ות חשבו שהוא מערבי מדי ולא מתאים למציאות הנוכחית.
7. "טיהור אתני":
   היו משתתפים.ות שציינו שהוא מתאר באופן מדויק את המציאות היומיומית, גם אם בחרו שלא להשתמש בו .
   מוסיף עמימות האם מתייחסים לנכבה או למציאות של היום?
   נתפס לעיתים כמעורר התנגדות בשל עוצמתו, וכן ישנו מחסור בהגדרה ברורה ובמידע המכבידים על השימוש בו.
   משתתפים.ות רבים.ות מהססים.ות להשתמש במונח זה בשל החיבור של מושג זה לשואה.
8. "יחסי רוב/מיעוט":
   העלה שאלות על התאמתו לחברה מפולגת ועל חוסר בהירות בנוגע לזהות הרוב והמיעוט בהקשרים שונים.

מונחים שהוספו על ידי המשתתפים.ות

במהלך הדיונים בסדנה, המשתתפים.ות הציעו מונחים נוספים כדי ללכוד טוב יותר את המורכבות של הסכסוך:

1. "סכסוך אתני":
   מתאר רבדים של הסכסוך שהתקיימו לפני הקמת מדינת ישראל, תוך ציון שהמונח "הסכסוך הישראלי-פלסטיני" מתעלם לעתים מיהודים-ערבים ומפלסטינים-ישראלים. המונח עורר הססנות בשל הקשרים היסטוריים חזקים, בעיקר עם השואה, והידע המשפטי הדרוש לשימוש בו בצורה מדויקת. עם זאת, חלק ראו בו דרך מדויקת לתיאור המציאות היומיומית.
2. "סוגיה כואבת וטרגית ובלתי פתירה":
   שימש כדי להימנע משיפוטיות, לבטא את המורכבות הרגשית של הסיטואציה, וליצור מרחב פתוח להשקפות נוספות.
3. "הריגה שיטתית/פשעי מלחמה":
   נוספו לתיאור מעשים כמו הרג ילדים, עינויים והפרות של אמנות ז'נבה.
4. "סכסוך/מלחמה באמצעות שליחים":
   הודגש על מנת להדגים את מעורבותן של מעצמות עולמיות התומכות בכל אחד מהצדדים, ולהציג את ההקשר הגיאופוליטי הרחב יותר.

מעורבות רפלקטיבית ובניית זהות

משתתפים.ות בסדנאות של בית הספר לשלום (SFP) מעידים.ות לעיתים קרובות כי ההתמודדות עם נושאים אישיים ומשמעותיים, כמו הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מביאה להבנה עמוקה יותר של הזהות והערכים שלהם.ן.
העיסוק בסכסוך במסגרת מובנית מעודד את המשתתפים.ות לחדד את מטרותיהם.ן ולהתאים את נקודות המבט שלהם.ן עם אמונות העמוקות שלהם.ן.

כתוצאה מכך, תהליך המעורבות המובנה אינו מקדם רק דיאלוג עם אחרים אלא גם דיאלוג פנימי משמעותי.

לדברי אחד המשתתפים מקבוצת האמנים:
"הסדנה סיפקה לי כלים ותובנות להתמודד עם הסכסוך בצורה מחושבת."
באופן דומה, משתתף מקבוצת מדריכי המורים ציין:
"זו הייתה הפעם הראשונה שנחשפתי לדיון כנה בין נקודות מבט שונות על הסכסוך."
משתתף אחר, שהתייחס לסדנת כנס קונקטור, שיתף:
"הסדנה יצרה חוויה שבה שיתוף והקשבה לא פוגעים, אלא מחברים."

הדברים הללו מדגישים את הפוטנציאל הטרנספורמטיבי של הסדנאות בהנחלת הבנה מעמיקה על הסכסוך וסיוע לאנשים לנווט את חוויותיהם.ן האישיות.

מחשבות להמשך

סדנת המונחים של בית הספר לשלום מעניקה למשתתפים.ן כלים לנווט באחד הנושאים המפלגים ביותר בשיח העולמי.
על ידי התמודדות עם הרגישות הלשונית, הסדנה מטפחת תרבות של שיחות מכבדות ומשמעותיות, ומאפשרת לאנשים וארגונים להתמודד באופן בונה עם הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

–