הרצאתה של דר' ענאיה בנא ג'ריס ניתנה במסגרת קורס סוכני.ות שינוי בתחום התכנון. להלן מספר נקודות מהרצאתה של ענאיה לגבי האפליה של החברה הפלסטינית כפי שהיא באה לידי ביטוי בתחום התכנון:

כשהוחלט לפני מספר שנים על החלטה 922, שמטרתה היתה לסגור פערים בחברה הערבית בישראל, הייתה תחושה שבאמת אפשר לקדם דברים. מאז קרו הרבה שינויים וכרגע אנחנו בתפנית הכי גדולה שנעשתה בממשלות עד כה, נזק שמחזיר אותנו הרבה אחורה. עוד לפני המלחמה אושרה נציגות הממשלה במוסדות התכנון, בצורה כזו שהם הגדילו משמעותית את הכח הפוליטי של הממשלה בוועדות התכנון. בנוסף, הפלסטינים לא מיוצגים כמעט בכלל בוועדות אלו. למשל במחוז הצפון, בו מרוכזת מרבית האוכלוסייה הפלסטינית, מתוך 17 נציגים יש רק 2 נציגים פלסטינים, וגם זה רק לאחר התערבות בג"ץ.

הכנסת אישרה סופית את החלת חוק וועדות הקבלה גם על ישובים קהילתיים כפריים שמונים 700 נפש ובזה אפשרה בפועל למנוע כניסת פלסטינים גם לישובים אלו. 

אנחנו חיים בסגרגציה מרחבית. 

יש כמעט 30,000 בתים "לא מאושרים" בחברה הפלסטינית בתוך ישראל. בכפר קרע לדוגמא מחצית מהבתים לא מאושרים. בימים אלו יש כוונה להעביר את הפיקוח על עבירות בנייה לבן גביר. 

מצוקת הדיור באוכלוסיה הערבית כוללת מחסור שנתי של 5000 יחידות דיור.

מעל 85% מהזוגות הצעירים בישובים הגדולים – אין בבעלותם קרקע לבניה. הקרקע לבניה פרטית עולה למעלה מ-300 משכורות.

השטח הממוצע המיועד לתשתיות ושטחי ציבור הוא פי 2 בישובים יהודיים מאשר בישובים ערביים.

יש המלצה להטיל שוב מס רכוש על קרקע לא בנוייה.

יש מדיניות להעתיק תפיסה שמקודמת בשטחים הכבושים לבניה ליד ישובים ערביים בישראל – למשל ארבל שהוקם ליד עילבון שהוא מעין מאחז. 

לסיום, הציגה ענאיה את פעולת ארגון ביאדר שהיא פעילה בו, הפועל לקדם מיזמים משותפים בנושאים אסטרטגיים לתמיכה בבנייה ופיתוח בתחומים של התחדשות עירונית, הסכמים אסטרטגיים, שימושים בקרקע של המדינה ופיתוח בקרקע פרטית.

—