סיכום ביניים של קורס סוכני.ות שינוי לא.נשי מקצוע בתחום תכנון העירוני, הנדסה אזרחית ואדריכלות

שיתוף פעולה של בית הספר לשלום והמרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, זהו מחזור חמישי שאנו עורכים במשותף.

 

מהו קורס המתכננים.ות היהודי-פלסטיני?

התכנון העירוני בארץ משמש פעמים רבות ככלי לשליטה בקבוצות מיעוט ובעם הכבוש, ומושפע מכוחות פוליטיים וכלכליים. למרות שמערכת התכנון נתפסת לעיתים כלא-פוליטית, היא משפיעה באופן ישיר על זכויות הפרט והשוויון במרחב הציבורי.

קורס המתכננים.ות של בית הספר לשלום מתמקד בצומת שבין הלאום והמקצוע, ובאתגרים שמציב הקונפליקט הישראלי-פלסטיני בתכנון עירוני. הוא משלב את הידע של בית הספר ביישוב סכסוכים עם הידע המקצועי  של המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, ומיועד לאנשי מקצוע מתחום התכנון – חצי פלסטינים.ות וחצי יהודים.ות.

הקורס נמשך שנה, ממרץ 2024 עד מרץ 2025, במתכונת של 120 שעות לימוד, עם 22 משתתפים.ות.

 

מה היה במפגשים עד כה? מרץ-יוני 2024

"מאז המפגש היאוש במצב המדינה נהיה יותר ויותר משמעותי ובתוך זה המפגש שהיה היתה בו קרן אור ותקווה. אני רוצה כבר לעשות דברים משמעותיים". משתתף יהודי

"מצאתי מקום בטוח לדבר בו יצאתי עם תקווה. הרגשתי שאני צריכה ללמוד עוד". משתתפת פלסטינית

הקורס למתכננים.ות החל בסדרת מפגשים עמוקים ומשמעותיים, שבהם התפתח דיאלוג כנה ופתוח בין המשתתפים.ות היהודים.ות והפלסטינים.ות, שכולם.ות מגיעים.ות מתחומי התכנון השונים (תכנון ערים, אדריכלות, הנדסה אזרחית ועוד). הנושאים שעלו היו בעיקר קשורים למציאות הפוליטית והחברתית הנוכחית, עם דגש על השלכות המלחמה המתמשכת, הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, והאתגרים של תכנון במציאות מורכבת זו.

ביחידות הדיאלוג עלו נושאים מורכבים כמו הקשר בין המצב הנוכחי לנכבה של 1948, תחושת הייאוש מהמלחמה ומהמצב הפוליטי, ההתעללות בפלסטינים – בין אם במרכזי הכליאה כמו המקרה של שדה תימן, ובין אם בחיי היומיום שלהם תחת הכיבוש והמלחמה. כמו כן, עלו נושאים הקשורים לשיח הבין-לאומי, כמו ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות בעולם והתגובות המעורבות כלפיהן מצד המשתתפים היהודים.

נושא התכנון בחברה הפלסטינית בישראל נידון בהרחבה, כשמשתתפים.ות פלסטינים.ות הדגישו את הצורך בחיזוק ובניית הקהילה שלהם, תוך כדי התמודדות עם האתגרים המורכבים שהמדיניות המרחבית הישראלית מציבה בפניהם. המשתתפים.ות היהודים.ות הציפו סוגיות פנים-ישראליות, כמו פסיקת בג"ץ על גיוס החרדים, והדיון בנושא יצר פערים ברורים בין שתי הקבוצות, כאשר הפלסטינים התייחסו לסוגיות הגדולות יותר של הפסקת המלחמה והצורך בהגעה להסדר מדיני.

ההרצאות שניתנו במהלך המפגשים העשירו את הדיונים ותרמו להבנה עמוקה יותר של האתגרים המרחביים והפוליטיים. האדריכלית רנין עודה, בוגרת המחזור השלישי של הקורס למתכננים.ות, נתנה הרצאה בנושא המכשולים העומדים בפני האוכלוסיה הפלסטינית בישראל בתחום התכנון. פרופ' אורן יפתחאל הרצה על המשטר המרחבי הישראלי ושאלת פלסטין, תוך השוואה בין אתנוקרטיה לאפרטהייד, וד"ר ענאיה בנא ג'ריס דיברה על אתגרי התכנון והבנייה בחברה הפלסטינית, תוך דגש על הסגרגציה המרחבית שממנה סובלת האוכלוסייה הפלסטינית.

לסיכום, המפגשים יצרו שיח פתוח ומורכב על שאלות של זהות, אחריות ותכנון במציאות של קונפליקט מתמשך. המשתתפים הביעו תחושות מעורבות של ייאוש מהמצב, לצד רצון לקחת חלק פעיל בשינוי ולמצוא פתרונות באמצעות דיאלוג ועשייה מקצועית משותפת.

 

זרקור על משתתף בקורס: מאג'ד ראס, בן 31, מתגורר ביפו, במקור מקלנסווה

מאג'ד התחיל את דרכו כרואה חשבון, אחרי שלמד את המקצוע באוניברסיטת תל אביב ועסק בו במשך 5 שנים. במקביל, הוא תמיד היה פעיל פוליטי. בשלב מסוים הוא הרגיש נתק גדול מדי בין העבודה היומיומית שלו כרואה חשבון בה עסק לפרנסתו, לבין הראייה הפוליטית שלו והחשיבות שהוא רואה בעשייה לשינוי חברתי. כפעיל במפלגת בל"ד הוא הגיע תחילה להיות יועץ פרלמנטרי של ח"כ סאמי אבו שחאדה, ובהמשך הבין שהוא רוצה לעבוד במרחבים בהם יש לו השפעה ישירה על חיי אנשים. במיוחד עניין אותו לעבוד עם ובתוך החברה אליה הוא שייך, החברה הפלסטינית בישראל, לשיפור זכויותיה ותנאי המחיה שלה. הוא רואה בתחום התכנון כמשהו שמחבר בין העולמות של היום יום והפוליטי, וכך החליט להתחיל ללמוד תואר שני בתכנון ערים, וכיום סיים את השנה הראשונה בלימודים. 

מאג'ד כיום עובד כיועץ חברתי במשרד פיפל – תכנון עירוני חברתי, שם הוא מלווה תושבים ומנהל פרויקטים בישובים ערביים כמו כפר קאסם, נצרת ואום אל פאחם, ומעביר הכשרות ברמה הארצית. הוא היה זה שהוביל את המשרד, שאמנם עוסק בהיבטים חברתיים של תכנון אבל עד כה רק בקרב החברה היהודית, להתחיל לעבוד בתוך החברה הערבית.

על קורס המתכננים.ות שלנו הוא שמע מקולגות וחברים שעברו את הקורס בעבר והמליצו עליו. סיקרן אותו להשתתף בקורס על תכנון בעל אמירה פוליטית חד משמעית, דבר נדיר לדבריו בתחום. בנוסף, בתור מתכנן שעובד עם החברה הפלסטינית בישראל, הוא חיפש ידע וכלים של התחום שנוגע לייחודיות של חברה זו, ידע שלא מלמדים ולא מדברים עליו כמעט בכלל בלימודי תכנון בארץ. הוא מספר על הידע הרחב והחשוב שלמד מההרצאות בקורס, ועל החשיבות של ההזדמנות לפגוש אנשים נוספים שעוסקים בתחומים שונים בתוך עולם התכנון, וכיצד זה פתח לו עולמות חדשים. 

לגבי קיום מרחב יהודי-פלסטיני שקשור לתחום התכנון על רקע של מלחמה קשה ומתמשכת, הוא אומר שזה בהחלט לא עניין קל. דווקא מבחינת הדיאלוג והדיונים מאג'ד מרגיש שיש הסכמה בין כל המשתתפים.ות על דברים עקרוניים, ועיקר הקושי הוא מול המציאות שבחוץ. השאלה שכל הזמן עולה ואין לה מענה היא איך אפשר להשפיע על המרחב בחוץ, של תחום התכנון ובכלל. "הקורס", הוא אומר, "מקדם אג'נדה פוליטית ושואף לסיטואציה פוליטית מסוימת, שהמציאות בחוץ כל רחוקה ממנה ורק ממשיכה להתרחק, וקשה להבין איך לפעול בתוך הפער הזה."

הוא ממשיך ומספר שמה שמעודד אותו בקורס, זו "תחושה שבניגוד למציאות בחוץ, בה משתיקים כל קול שמביע התנגדות או ביקורת על המצב, הקורס הוא מרחב ייחודי שבו בוחרים באופן מודע ומוחזק לא להתעלם מהמצב, אלא להיפך, מציפים את הדברים, התחושות, הקשיים, הקונפליקטים, ומדברים על הכל. בתוך מציאות בלתי אפשרית, יש פה מודל בוגר להתמודדות עם המצב וזה החוזק של הקורס."

—

—