רשמים מהדיאלוג והרצאה של האדריכלית רנין עודה בנושא המכשולים העומדים בפני האוכלוסיה הערבית בישראל בתחום התכנון

המפגש התקיים ב-3 במאי 2024, במשרד של המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי שבנצרת. מרבית המשתתפים הגיעו – 19 מתוך 22. בתחילה דר' סאמר סוויד אמר כמה מילים על המרכז ואז קיימנו שיחה פתוחה על הרשמים מהמפגש הקודם ומה מרגישים.ות בימים אלה. המשתתפים הביעו שביעות רצון מהמפגש הראשון ותיארו את ההרגשה שהתחיל דיאלוג משמעותי. להלן ציטוטים נבחרים מתוך דבריהם:

משתתף יהודי: "מאז המפגש היאוש ממצב המדינה נהיה יותר ויותר גדול. בתוך זה אנחנו נפגשנו, והיו במפגש הזה קרן אור ותקווה. זה גרם לי לרצות כבר לעשות דברים משמעותיים". 

משתתפת פלסטינית: "מצאתי מקום בטוח לדבר בו ויצאתי עם תקווה. הרגשתי שאני צריכה ללמוד עוד".

לאחר הסבב הראשוני נפתחו שני נושאים לדיון. האחד הוא בנושא ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות בעולם. היהודים בטאו תחושות מעורבות לגבי ההפגנות הללו: גם הבנה והסכמה עם הסיבה להפגנות, גם תחושת איום שחשים מול התופעה, וגם ביקורת על כך שהמפגינים לא מודעים למורכבות המצב. הנושא השני שהעלה אחד המשתתפים היהודים היה הקמת עמותות ערביות בארץ, והשאלה האם זו מדיניות נכונה שיכולה להביא לשינוי. בדיון שהתפתח סביב זה, אחת הטענות של המשתתפים.ות פלסטינים.ות בעד הקמת עמותות ערביות היתה שהחשיבות של זה היא לא כתהליך התבדלות אלא כתהליך של בניה והתחזקות של המיעוט הערבי-פלסטיני בישראל.

לאחר מכן שמענו את הרצאתה של האדריכלית רנין עודה (בוגרת המחזור השלישי של הקורס למתכננים.ות). ההרצאה הייתה מאלפת ופוקחת עיניים.

בהרצאתה דיברה רנין על האתגרים והמכשולים העיקריים העומדים בתחום התכנון לאוכלוסיה הערבית בישראל. המכשול העיקרי בפני הבנייה למגורים בתוך שטחי הישובים הערביים בישראל היה חסרונן של תוכניות מתאר. הממשל בישראל לא נתן מענה הולם לצרכיה של האוכלוסיה הערבית לאורך כל שנות קיומו, וגם לאחר שהואצה הכנת תוכניות מתאר בשנות ה-90 עדיין נותרו כמחצית מהישובים הערביים ללא תוכניות אב מאושרות, המאפשרות את הרחבת השטח הבנוי בתחומם. וכך מחוסר ברירה התפתחה תופעה נרחבת של בניה ללא רשיון. בתים רבים נהרסו על ידי השלטון ורבים אחרים עמדו ועומדים עד היום בפני סכנת הריסה, בשל המדיניות המפלה של ישראל. 

התכנון הארצי והאזורי בישראל הונחה על ידי כמה עקרונות: [א] פריסה של התישבות יהודית להבטיח שליטה על הטריטוריה. תהליך  זה הוא חלק ממדינות ייהוד והלאמת המרחב הציבורי וצמצום המרחבים המאפשרים לישובים הערבים להתפתח. [ב] הרצון של השלטון שהיהודים יהוו רוב דמוגרפי בכל האזורים של המרחב הלאומי הישראלי.

לדוגמא: במחוז הצפון שבו 53% מאוכלוסייתו היא אוכלוסיה ערבית, תחומי השיפוט של 51 רשויות מקומיות ערביות מהווים רק 12.7% משטחי המחוז.

לאחר ההרצאה וארוחת צהרים יצאנו לסיור רגלי בנצרת בהדרכתו של ראיד נסראללה.