סדנה בנושא חינוך בהקשר דו-לאומי
פורום מחנכים דו-לאומי – منتدى مربين ثنائي القومية
תיאור כללי קבוצת שיח וחקר פרקטיקה המורכבת ממחנכים יהודים ופלסטינים במערכת החינוך הישראלית. במסגרת הקבוצה נדון ונלמד ביחד סוגיות מקצועיות ואישיות העולות משאלות של זהות לאומית. מטרת הקבוצה היא יצירת מסגרת ללמידה והתפתחות מקצועית של מורים, חוקרים ועובדי הוראה ממגוון של רקעים והקשרים מקצועיים.
מסגרת פעילות שישה מפגשים. המפגשים יכללו מרכיב של הצגת ידע מחקרי/פדגוגי קיים (במסגרת הרצאות/סיורים), וכן במה להצגה וחקר של חוויות מקצועיות כבסיס לדיון ולמידה משותפים. באמצעות שילוב של שני המרכיבים הקבוצה תבטא גישה דינמית/פרקטית לידע פדגוגי הנוצר בעקבות שיח מעמיק וכנה בין מחנכים יהודים ופלסטינים.
רקע חוק חינוך ממלכתי (1953) לא מכיר בייחודה הלאומי של האוכלוסייה הערבית בישראל. מראשיתה, מדיניות החינוך בישראלית הדירה נושאים לאומיים ופוליטיים מתכני החינוך לערבים וערביות. גם במערכת החינוך הדוברת עברית פועלת מערכת החינוך להעלים את הזהות הפלסטינית. תכנית הלימודים כוללת אזכורים מעטים ומוטים להיסטוריה ופוליטיקה פלסטינאית. בנוסף, נמנעות.ים מרבית המורות.ים מעיסוק בסוגיות "נפיצות" או שנויות במחלוקת כגון מעמדם של תושבי מזרח ירושלים, הוויכוח הבינלאומי על ההתנחלויות, פשעי מלחמה ישראליים והנכבה. ההתעלמות החינוכית מעמיקה את חוסר הידע והניכור שחשים ישראלים/דוברי עברית/יהודים רבים כלפי העם הפלסטיני, ותורמת להמשך דיכויו.
עם זאת, יש מורות.ים ואנשי/ות חינוך הפועלות.ים במסגרת תפקידםן להנכיח את הזהות הפלסטינית במערכת החינוך. לאור ההתעלמות של מערכת החינוך מסוגיות אלו, מטרת הקבוצה היא לספק מסגרת מקצועית לדיון, למידה ופיתוח בפרקטיקות פדגוגיות מתקדמות של הנכחת זהות, דיאלוג, למידה מבוססת מקום, ועוד.
חקר הפרקטיקה מחקרים רבים מעידים כי למידה מקצועית של מורים יעילה כאשר היא נובעת מעיסוק משותף בבעיות פרקטיות. דרך שיחות חקר מובנות, ניתן לפתח ידע משותף תוך עיסוק בעבודת ההוראה.
מטרות
- הפריה הדדית דרך שיתוף חוויות וסוגיות מההתנסות היומית בהוראה וחינוך.
- עידוד פעולות ויוזמות משותפות לקידום חינוך דו לאומי.
תוצרים אפשריים:
- יצירת פורום המשכי הלאה- קבוצת עבודה/עמותה/ארגון מקצועי
- יצירת תוכן/מערכים/השתלמויות לאנשי חינוך דו לאומיים.
תוכנית המפגשים – برنامج اللقاءات
תאריך- التاريخ | נושא – الموضوع | מהלך – مسار | |
מפגש ראשון – اللقاء الأول | 2 ביולי – تموز | זהות מקצועית ופוליטית- الهوية المهنية والسياسية | היכרות ויסודות חקר הפרקטיקה – التعرف واساسيات بحث الممارسة |
מפגש שני – اللقاء الثاني | 9 ביולי – تموز | גישות פדגוגיות לסכסוך
تَوَجُّهات تربويّة في التعامل مع النزاع
|
הרצאת אורח + חשיפת המטלה.
محاضرة ضيف + الكشف عن المهمة. |
מפגש שלישי – اللقاء الثالث | 16 ביולי- تموز | הנכבה בפדגוגיה ישראלית
النكبة في التربية الإسرائيلية |
מפגש חקר – لقاء بحث |
מפגש רביעי – اللقاء الرابع | 23 ביולי – تموز | הנכבה בפדגוגיה הישראלית
النكبة في التربية الإسرائيلية |
סיור בתכנון המשתתפים פרקטיקות של למידה מבוססת מקום.
جولة تخطط من قبل المشاركين حول ممارسات التعلم القائم (المُؤسَّس) على المكان |
מפגש חמישי – اللقاء الخامس | 30 ביולי – تموز | פדגוגיה מבוססת מקום التربية القائمة (المؤسسة)على المكان
|
מפגש תכנון בקבוצות
لقاء تخطيط في مجموعات |
מפגש שישי – اللقاء السادس | 6 באוגוסט – آب | מפגש סיכום + דיון על המשך עבודת הקבוצה
اجتماع ملخص + التداول حول مواصلة عمل المجموعة |
תוצרי ההשתלמות- מערכי שיעור במסגרת תכנית הלימודים, תוכניות מעורבות חברתית, מיזמים חינוכיים בקהילה, פיתוח סדנאות חקר, סיורי זהות, כתיבה אישית, תוצרים אמנותיים, סדנאות פיתוח מקצועי לצוותי הוראה.
שאלות חקר קבוצתיות לדוגמה
כיצד ניתן לשמר/לפתח זהות פוליטית של לומדים ומחנכים פלסטינים במסגרת מערכת החינוך הממלכתית?
כיצד יש ללמד את הנרטיבים הציוניים והפלסטינים באופן צודק ומכיל?
מה מטרתו של פיתוח מקצועי דו-לאומי של עובדי הוראה בישראל?
לאור ההפרדה בין מערכת החינוך הערבית ליהודית, האם מסגרת המחנכים הדו לאומית יכולה לסייע להתמודדות עם אתגרי הקונפליקט?