"בזכות הקורס הזה התאהבתי בבית הספר לשלום והחלטתי ישר לצאת לקורס הנחיית קבוצות ואני מאוד מרגישה את החיבור בין הקורסים ואיך הם משלימים זה את זה."
מאת אחת ממשתתפות הקורס.

הטקסט הבא באדיבות "זוכרות":

ברכות לבוגרות והבוגרים של קורס הכשרת מדריכי.ות סיורי נכּבּה שהסתיים בסוף יוני. הקורס נמשך 11 מפגשים בין אוקטובר 2021 ליוני 2022 והשתתפו בו 15 משתתפים.ות יהודים-ישראלים ופלסטינים, העוסקים בחינוך, תרבות, סיורים ואקטיביזם פוליטי וחברתי. אנחנו גאות בבוגרות.ים שהדגימו במהלך הקורס את יכולת ההדרכה שלהן.ם ומחכות להמשיך לסייר איתן.ם

הקורס התקיים בשיתוף פעולה עם בית הספר לשלום בנווה שלום, תחת הכותרת "סוכני\ות שינוי לצדק מרחבי והיסטורי בקונטקסט הישראלי- פלסטיני". התכנית כללה הרצאות על היסטוריה, התנועה הציונית, משמעות הנכּבּה, עיצוב המרחב כפרקטיקה לעיצוב תודעה, הסיור ככלי פוליטי, וכן סיורים מודרכים ביישובים פלסטיניים הרוסים כמו שכונת אל-מנשיה ביאפא, בית סוסין, אל-שיח' מונס, עמואס ולפתא. הסיורים היוו כלי להרחבת הידע וההשכלה על הנכבה במרחב, וכן הדגמה מוחשית למתלמדים.ות, בתהליך ההכשרה שלהם.ן, לבניית והדרכת סיור.

משתתפי.ות הקורס יישמו את הלמידה שלהן.ם על ידי תכנון והדרכת סיור בעצמם.ן, כהתנסות מעשית, בארבעה יישובים פלסטיניים הרוסים אחרי שחקרו ולמדו על אודותיהם: אל-ח'לסה בנגב, אג'זם בכרמל, כפרי אל-מר (אל- מחמודיה) ואל- מוילח במרכז ושכונת אל-בקעה בירושלים.

במקביל ללמידה האינפורמטיבית, עברו חברי.ות הקבוצה, על שני מרכיביה הפלסטיני מחד והיהודי-ישראלי מאידך, תהליך התמודדות אישית וקבוצתית מול סוגיות פוליטיות וחברתיות, ובחינת העמדות, הדעות וההתנהגויות שלהם.ן, כפרטים וכקולקטיב לאומי, כלפי סוגיות אלה. לאורך הקורס התנהל בין המשתתפים.ות, באופן מובנה ומונחה, הן בפורום דו- לאומי והן בפורום חד- לאומי, שיח לעיבוד ופיתוח נושאים רבים שהעסיקו ואתגרו את הקבוצה כתוצאה מהמפגש הישראלי- פלסטיני וכתוצאה מהמפגש עם השלכות הנכבה במרחב, כמו זהות, שפה, מגדר, יחסי כוח, צדק ופתרונות פוליטיים.

בסיכום שלהם, דיווחו משתתפי.ות הקורס על התהליך המשמעותי שעברו ועל התובנות שלהם. יהודית שפי כתבה כך: " יש לי התבוננות חדשה במרחב – הנראות החיצונית מעלימה משהו, במכוון, כשיטה מערכתית שלטונית. התחושה הכתה בי, כמו ״רימו אותי״, באופן שיטתי. האחריות שלי כפרט לבדוק מה מאחורי הנראות, ולהנגיש את הדברים לציבור עמו אני באה במגע.

המיתוס עליו גדל הדור שלי (ולא אטעה מאוד אם כך גם הדור העכשווי), היה עלי להיפרד ממנו. המיתוס הפך לסיפור שיש לבדוק אותו, לבקר אותו ולהתמודד עמו. ״להתמודד״ אין הכוונה רק בהיבט פילוסופי-הגותי- רגשי אלא בבחינת אפשרויות פעולה במציאות הסובבת אותנו

אני עוצרת ובוחנת התנהלות של המדינה בהיותי חלק ממנה, אז והיום, בין אם ממשלת שמאל או ימין, ולזהות בין השורות, דפוס קבוע של הדחקה, מחיקה, והתעלמות מפעולות שנעשו ומתרחשות אף בהווה. ואנחנו כיהודים, אל לנו לבצע פשעים בחסות סיפורי מלחמה, בעלות על קרקעות או כל נושא אחר באשר הוא".