חיי פלסטינים חשובים
חיי פלסטינים חשובים | Palestinian Lives Matter
על השוטר שרצח את ג'ורג' פלויד נגזרו 22.5 שנות מאסר בפועל לאחר שחבר המושבעים מצא אותו אשם. השוטר שהרג את איאד אל-חלאק זוכה בחודש שעבר לחלוטין בבית משפט מכל עבירה. ד"ר נאוה זוננשיין כותבת על הדומה והשונה בין שני המקרים – ברמת הפשע וברמת העונש – על אפיון גזעי ועל דה-הומניזציה של ה"אחר" בחברה הישראלית.
מאת ד"ר נאוה זוננשיין, בית הספר לשלום בנווה שלום וואחאת אל סלאם, יולי 2023
במאמר מה-3 ביולי 2020 הגדיר הניו יורק טיימס את תנועת ה-Black Lives Matter כתנועת המחאה הרחבה ביותר בארה"ב מאז התנועה לזכויות האדם בהנהגתו של מרטין לותר קינג. חצי מיליון אנשים שחורים ולבנים ב-550 מקומות ב-21 מדינות בכל ארה"ב יצאו להפגין. היו יותר מ-140 הפגנות בכל יום בעקבות האירוע – רציחתו של ג'ורג' פלויד על ידי חניקתו בידי השוטר דרק שובין (Derek Chauvin). המקרה אירע בסמוך לרציחתו של איאד אל-חלאק.
ב-25 במאי 2020 עובד בחנות התקשר למשטרה ודיווח שג'ורג' פלויד, איש שחור בן 46, שילם לכאורה בשטר מזויף של 20 דולר. פלויד היה סמוך לרכבו כשהגיעו שוטרים "לטפל" במקרה. השוטרים, 4 במספר, ניסו להכניסו לרכב והוא התנגד והם הפילו אותו לארץ. השוטר דרק שובין שם רגלו על צווארו של פלויד, ולמרות שפלויד אמר כ-20 פעמים שאינו יכול לנשום, הוא המשיך לחנוק אותו עד שג'ורג פלויד מת.
במאמר מה-29 ליוני 2022 בניו יורק טיימס נאמר כי השופט פיטר א. קהיל (Peter A. Cahill) גזר על דרק שובין 22.5 שנות מאסר בפועל לאחר שחבר המושבעים מצא אותו אשם. שלושת השוטרים האחרים פוטרו ממשטרת מיניאפוליס וקבלו שנות מאסר מועטות יותר. השופט בנאום הסיכום אמר שהיה כאן ניצול של עמדת הכח לרעה. השוטר התעלם מתחנוניו של פלויד שאינו יכול לנשום. השופט התייחס לאכזריות הייחודית של הפשע בו חנק השוטר את פלויד. השוטר חנק את פלויד יותר מ-9 דקות בעוד פלויד מתחנן על חייו. בנייר הסיכום שהוציא השופט הוא מסביר את החלטתו. בנייר נאמר שחלק מהמשימה של משטרת מיניאפוליס היא לתת לאזרחים להשמיע את קולם ולתת להם כבוד, אבל השוטר דרק שובין התייחס לג'ורג' פלויד במקום זאת ללא כבוד (respect) וללא הכבוד העמוק (dignity) שחייבים לתת לכל בני האדם באשר הם, כפי שהיה מתבקש לתת לחבר או לשכן.
הרצח של ג'ורג' פלויד הוא מקרה שמייצג תופעה רחבה של הקלות בה שוטרים הורגים על רקע אפיון גזעי (racial profiling) בארה"ב רק משום שהם שחורים.
George Floyd Memorial, South Minneapolis. Photo by: Chad Davis, flickr, CC BY-SA 2.0
ג'ורג פלויד נהרג ב-25 במאי 2020. חמישה ימים אחריו, ב-30 במאי 2020, הרג שוטר משמר הגבול את איאד אל-חלאק, צעיר פלסטיני שסובל מאוטיזם, שהיה בדרכו לקליניקה בעיר העתיקה. הצעיר לא היה חמוש ולא היווה סכנה לאיש. מרוב פחד משוטרי משמר הגבול הוא הסתתר בחדר הזבל ואשה פלסטינית שעובדת במרכז אלווין, בו לומד איאד מדי יום, אמרה לחיילים: "הוא נכה, עזבו אותו" ואיאד צעק: "אני איתה אני איתה" ולמרות שמפקדו הורה לו להפסיק לירות, הוא ירה והרג את איאד אל-חלאק.
בגזר הדין ביום חמישי ה-6 ביולי 2023 שחררה השופטת חנה מרים לומפ את שוטר המג"ב מכל עונש. היא אמנם הביעה צער על כאב המשפחה של הנרצח, אך מה המסר שנתנה למשפחה ולעם הפלסטיני, שחיים באיום מתמיד בשל הכיבוש ארוך הימים? מה המסר שנתנה בהחלטתה לחיילים, שרק בשל תחושתו הפרטית הסובייקטיבית של חייל או שוטר מג"ב שחש מאוים הוא יכול להרוג פלסטיני שנמצא מולו ולא לקבל שום עונש על כך? הרי כל פלסטיני נחשב כפוטנציאל לאיום במערך הסוציאליזציה של החברה הישראלית.
המסר למשפחה ולעם הפלסטיני ולאזרחי ישראל היהודים והערבים הוא שחיי הפלסטינים שווים כקליפת השום. זהו חלק מהדה-הומניזציה שהחברה הישראלית, במשך כל שנותיה, עושה לפלסטינים. כל פלסטיני באשר הוא נחשב פצצה מתקתקת ואת זה לומדים מגיל צעיר מאוד.
בעקבות החלטת השופטת לומפ היתה הפגנה של כמאה מפגינים בכיכר המשביר. בארה"ב חצי מיליון איש יצאו לרחובות לבנים ושחורים כי אכפת להם מהאחר השונה מהם. כי הם רואים בשחור בן אדם כמוהם. כי הם נגד אפיון גזעי. השופט ממינסוטה ראה את ג'ורג פלויד כבן אנוש שראוי לכבוד אמיתי. כפי שאנו אמורים לנהוג כלפי כל אדם. הוא חשב על המסר לחברה האמריקאית, מה המסר ללבנים ולשחורים, מהם הערכים ההומניים שחשוב לשמר בחברה בה הם חיים. מדוע השופטת חנה מרים לומפ לא רואה זאת?
A mural depicting Iyad Al Hallaq on the wall in Bethlehem. Photo by: Seka Hamed, flickr, CC BY-SA 2.0
המאבק על ההומניות של כל צד בסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא מרכזי בשיח ובדינמיקה בין שני הצדדים. הבניית האנושיות שלנו, היהודים הישראלים, נעשית תוך הנגדה לאי-אנושיות של הפלסטינים (זוננשיין, 2008*). ההבנייה זאת של הפלסטיני כטרוריסט בפוטנציאל היא הרסנית לכל סיכוי לשלום ולחברה משותפת שוויונית במרחב שלנו.
אני רוצה לקשור את התופעה של אי ראיית הפלסטינים כבני אדם כמונו למצב שבו אין טיפול רציני באלימות בחברה הערבית על ידי המשטרה. להערכתי הוא נובע מאותה גישה. כבר הגענו ל-135 נרצחים בישובים הערבים מאז תחילת 2023. אם היה קורה מצב כזה בחברה היהודית הישראלית המשטרה יש להניח הייתה מצליחה להתגבר עליו ולחסל את התופעה. אי ראיית המצוקה בחברה הערבית על ידי הממשלות ואי התייחסות רצינית וכוונה אמיתית למגר את הפשע המאורגן נובעת לצערי מאותה דה-הומניזציה של ה"אחר".
*זוננשיין, נ. (2008), דיאלוג מאתגר זהות, הוצאת פרדס.