הרצאה: מערים פלסטיניות לערים [לא] מעורבות

מפי:  עמר אלע'בארי, מנהל מרחב לשיבה בארגון "זוכרות"

ניתנה במסגרת קורס מובילי.ות שינוי בערים המעורבות, מחזור 7, מפגש מס' 5

תאריך: 22.12.23

עמר נתן הרצאה מרתקת שהכין במיוחד עבור הקורס שלנו, שמביאה את סיפור היווצרותן של הערים המעורבות מנקודת מבט של הנכבה. הוא לקח אותנו קודם כל להכיר את הערים הפלסטיניות, את צמיחתן כערים מרכזיות במרחב הפלסטיני – מרכזים של תרבות, זהות, מסחר ועוד. הערים הפלסטיניות ההיסטוריות הן: יאפא, חיפא, ביסאן, אלקדס, מג'דל, ספד, טבריא, ביר אלסבע, ליד, רמלה. האימפריה העות'מאנית תומכת בהתבססות שלהן. השינוי מתחיל אחרי מלחמת העולם הראשונה בנקודת הציון של הצהרת בלפור. הבריטים נותנים גיבוי והכרה פוליטית לציונים על חשבון הפלסטינים, וכבר אז מתחילים הציונים לדבר על הרס העיר הפלסטינית. תחילה מעלימים אותה מהתודעה ואחר כך גם פיזית מהמרחב. כל הערים הפלסטיניות הכי חשובות נכבשות עוד לפני הקמת מדינת ישראל ומגרשים כמעט את כל תושביהן – בחלק מהערים מגורשים התושבים כולם, ובחלק משאירים מיעוט מאד מינורי של מאות או אלפים בודדים.

עמר מספר על מקרים מיוחדים מבין הערים, כמו למשל ירושלים שב-48 נכבשת וכל תושביה מגורשים (ממה שנחשב היום ירושלים המערבית). יש המחשיבים היום את ירושלים כעיר מעורבת, אבל זה רק בגלל כיבוש 67 שבמסגרתו הרחיבו את הגבולות המוניציפליים של העיר וכך נכנסו כפרים פלסטינים לשטחה. אם לא היו עושים זאת – גורלה היה כמו של ספד או טבריא, ערים שרוקנו לגמרי מתושביהן הפלסטינים, וכיום הן יהודיות לגמרי. בנוסף, חיפא וטבריא הן היחידות שבאמת היו "ערים מעורבות" לפני 48 – במובן שהרכב התושבים היה חצי חצי יהודים-ערבים עד 48. מטבריא גורשו כל הערבים ומחיפא גורשו רובם. מג'דל היא מקרה מעניין נוסף, כי בה נשארו ב-48 פלסטינים, והצבא הישראלי גירש אותם רק בשנת 50. כלומר, מג'דל – הידועה כיום כאשקלון – היתה יכולה להיות אחת מהערים המעורבות ה"קלאסיות" לולא הגירוש הנוסף בשנת 50.

אחרי הכיבוש, הגירוש ומניעת השיבה מהתושבים המגורשים – ישראל מתמודדת עם הפלסטינים שנשארו בערים הללו באמצעות גטאות: היא סוגרת אותם בתחום מצומצם ומגודר בעיר, כך למשך כשנתיים. הם לא יכולים לצאת בלי אישור מיוחד. נכסיהם המקוריים נגזלים מהם – או שנהרסים או שמיושבים ע"י יהודים.

עד היום אין הגדרה רשמית ממשלתית של מהי עיר מעורבת. יש נטייה להתיחס להגדרת עיר מעורבת – כעיר שגרים בה יהודים וערבים. עם השנים, ולפי הגדרה זו, אמנם נוספו לקבוצה הזו ערים נוספות – באר שבע, כרמיאל, נוף הגליל ועוד. אבל עמר טוען שהערים המעורבות ה"קלאסיות" או ה"מקוריות" הן בעצם ערים שעברו טראומה של טיהור אתני ב-48 ולא כל תושביה גורשו. על אף שההגדרה "עיר מעורבת" יכולה להישמע נעימה וחיובית, היא מסתירה תחתיה את הטראומה, של הגירוש, הנישול, הפירוק והדיכוי. טראומה שעדיין חיה ואפשר לראות את חזרתה למשל באירועי מאי 21, שקרו בערים המעורבות ה"קלאסיות" – אלו שעברו את הטראומה שמעולם לא קיבלה הכרה וריפוי ולכן מתפרצת שוב.