נפגשנו ביום ששי ה 10.4.20 , ברוח ימי הקורונה – בזום.

מדהים היה לראות כיצד ניתן לחוות כזו שמחת פגישה, קרבה וחמימות מעבר למסכים. הצורך האנושי שלנו לחבור ולחוש חלק מקהילה רחף מעל וחיבר ביניינו.

החלק הראשון היה סבב של "מה שלומנו בימי קורונה"

הזמנו אנשים לתאר עצמם בכמה מלים ומה מעסיק בימים הללו. השתתפו במפגש 56 א.נשים וכך לא כולם הספיקו לדבר, חלק כתבו בצ'אט… מאלו שדיברו ניתן היה להתרשם עד כמה אנשים מחפשים מרחב לשיתוף ולפעילות בימים אלו של דאגה מההתדרדרות הפוליטית בישראל. וכן דובר רבות על ההזדמנות שהקורונה הניחה לפתחנו, להיכרות ולשימוש נרחב עם טכנולוגיית התקשורת האינטרנטית לצרכי אקטביזם.

בחלק השני שמענו את הרצאתו של דב חנין: על מה ניתן לעשות בימי הקורונה, ולימים שמעבר למשבר הנוכחי.

להלן תמצית מהרצאתו המרתקת ומעוררת ההשראה: דב התייחס בדבריו למשבר הקורונה מתוך מבט היסטורי רחב – מה ניתן ללמוד מהעבר וממה שארע במדינות אחרות בעקבות משברים כלכליים, מגפות או מלחמות עולם. משבר מייצר שאלות – את התשובות צריכים לספק הפוליטיקאים. מדינות נותנות מענים שונים: כך, המשבר הכלכלי של שנות השלושים העלה את היטלר בגרמניה ואילו בארה"ב רוזוולט יצר מנגנונים לתיקון המערכת ההיפר קפיטליסטית ששלטה שם בכלכלה.

בישראל, אנחנו כלואים במשבר לאומי ממושך ואמיתי כבר שבעים שנה, ממוסגרים, במילותיו של דב, בתודעה הרואה את הפלסטינים כאיום הקיומי שלנו, ע"י מנגנונים שמרניים מקבעים. הדרך לצאת מהמסגור התודעתי הנה ליצור מכנים משותפים וסולידאריות מעבר למסגור הלאומני. על מנת לעשות זאת צריך לשים מחדש את האג'נדה החברתית במרכז הפעילות.

ארגוני שלום שאינם מתייחסים להיבטים חברתיים כמו ותנועות חברתיות שלא מתייחסות לכיבוש – פועלים כמי שידיהן קשורות – המאבק והאג'נדה על צדק לאומי וצדק חברתי חייבים להיות משולבים. דב מעיד על עצמו שהוא "אדום" ו"ירוק" – ועל כן חייבים לתת את הדעת גם למשבר האקולוגי שהנו גדול ומסוכן ממשבר הקורונה ויכול להוביל לסולידאריות ולמסגור מחודש של מי האויב נגדו עלינו לפעול.

 

 

החלק השלישי הוקדש לפרוייקטים:

חרב אמארה שיתף בפרוייקט מתהווה של בוגרי ביה"ס לשלום ליצירת סניף צפוני. בתקופת הקורונה חיפשו איך לתמוך באוכלוסיות חלשות וזיהו את הצורך של נערים ערבים בעת הזו. יצרו עבורם קבוצות תמיכה חד לאומיות, לפי מודל העבודה הקבוצתית של ביה"ס.

מיכל פרוכטמן שיתפה בפעילות של קבוצת "הורים נגד מעצרי ילדים" . בתקופת הקורונה מחשש של הדבקה נמנעת כל כניסה של עורכי דין ומשפחות לביקורים בבתי הכלא . יחד עם ארגוני זכויות אדם נוספים הגישו עתירה לבג"צ בדרישה שתינתן אפשרות קבועה לשיחות טלפון. העתירה התקבלה והשב"ס מחויב כעת לאפשר את שיחות הטלפון פעם בשבועיים.

אחלאם ואמיר אג'א שיתפו באירוע טראומתי שעברו – ניסיון שנכשל להתגורר בכפר תבור. הם חתמו על חוזה לרכישת בית בישוב, השקיעו זמן, כסף והתכוננו לכך בהתרגשות יחד עם ילדיהם, ואז המוכר ביטל את העסקה. למרות שלא אמר זאת במפורש הסיבה לכך קרוב לודאי הנה התנגדות שהתעוררה בישוב למכירה לערבים.

אחלאם ואמיר הזמינו לחשוב יחד איתם כיצד ניתן למנף את מה שארע להם לקידום שיתופי פעולה בין יהודים וערבים: אולי קמפיין לשינוי התודעה בנוגע למגורים משותפים של יהודים וערבים, אולי ישוב יהודי–ערבי בגליל… כל רעיון שיעלה.

בסוף המפגש הזמנו אנשים להצטרף לפרויקטים שהוצעו וכן לשלוח אלינו רעיונות לפרויקטים נוספים שחשבתם עליהם. אנחנו נחבר בין אנשים, וכן נחבר מנטור מטעם נווה שלום לכל פרויקט. אנחנו מבקשים שלכל פרויקט יהיה מוביל או מובילים.

תודה לכל מי שהצטרף.ה אלינו, נראה שכולנו הוטענו באנרגיות חיוביות !

להתראות

נאוה , חרב, טובה

———-

חלק מרעיונות הפרויקט מצורפים

[gview file="https://sfpeace.org/wp-content/uploads/2020/05/תוכנית-שימוש-בכלי-ופיתוח-שיטת-הדיאלוג-החד-לאומי-והתאמתה-לטיפול-בבני-נוער-ערבי-בתקופת-הקורונה.pdf"] [gview file="https://sfpeace.org/wp-content/uploads/2020/05/קו-חם-בנגב.pdf"] [gview file="https://sfpeace.org/wp-content/uploads/2020/05/פרויקט-ע.מ.ל.-ערבית-מדוברת-לכולם-عربية-محكية-للجميع.pdf"] [gview file="https://sfpeace.org/wp-content/uploads/2020/05/הורים-נגד-מעצרי-ילדים.pdf"] [gview file="https://sfpeace.org/wp-content/uploads/2020/05/בדרך-למרחב-חיים-משותפים.pdf"]