רקע – סדרת למידת צוות: מתי התחילה ולמה

עם תחילת המלחמה באוקטובר 2023, וככל שזוועותיה מתמשכות, מתחדד אצלנו צורך לדייק ולהתאים את כלי העבודה שלנו בבית הספר לשלום כך שיתאימו לתקופה. חשוב לנו להבין את תפקידנו בעת הזו בצורה הטובה ביותר כדי שנוכל לתרום מניסיוננו וממשאבינו לסיום המלחמה, לסיום כל מצב הכיבוש, האלימות והדיכוי, ולכינון חברה צודקת ושוויונית.

מתוך כך התחלנו סדרה של ימי למידה לצוות החינוכי שלנו. כארגון שעושה עבודה חינוכית-פוליטית, הדיאלוג הוא הכלי המרכזי שלנו בעבודה למען שינוי תודעה אישי וקולקטיבי, שמעודד לייצר שינוי במציאות.  קבוצות הדיאלוג וקורסי סוכני.ות השינוי הם לב העשייה שלנו, וצוות המנחים.ות הם בעצם מובילי.ות הקבוצות שלנו. הסדרה מורכבת מימי למידה בודדים בפורמט זהה, כל אחד בנושא נבחר אחר, כשהיום מורכב מהרצאה מאת מומחה.ית בנושא ואחריה דיון פנימי שלנו עם השאלה המובילה "כיצד מה שלמדנו מתקשר לעבודה החינוכית שלנו ומה אפשר ללמוד מזה?". 

המטרה של ימי הלמידה האלה כפולה. ראשית, אנחנו מאמינים.ות שבעזרת ידע ודיונים ניתן להבין יותר טוב את המציאות איתה אנחנו מתמודדים.ות, ומכאן לפעול מתוך מקום מודע ומחושב, גם כפרטים וגם כארגון. שנית, ההתכנסות של צוות המנחים.ות והדיאלוג בינינו מייצרים חוסן ארגוני – יש לנו מרחב שהוא גם מחבר אותנו חברתית וקהילתית, וגם מאפשר לנו להתמודד ביחד עם השאלות הקשות – פוליטית ומקצועית – שהמציאות מביאה לפתחנו. מרחבים כאלה, של שיח פוליטי-חינוכי אמיץ, מעמיק, פתוח ובטוח – הם נדירים מאד בימים אלו של השתקת קולות בחסות המלחמה והם חשובים להתפתחות מקצועית בריאה ומחוברת למציאות.

רציונל – למה בחרנו בנושא זה? מה ביקשנו ללמוד ולהפיק?

במפגש השלישי בסדרה בחרנו להתמקד בנושא "נורמליזציה, אנטי-נורמליזציה ואיך זה קשור לעבודה החינוכית שלנו?". בית הספר לשלום הוא ארגון שהדו-לאומיות נמצאת בבסיס העבודה שלו. הארגון מורכב מצוות מעורב של פלסטינים.ות ויהודים.ות, מוביל קורסים וקבוצות שמורכבות מחציתן מיהודים.ות ומחציתם מפלסטינים.ות, ומשתמש בשיטת דיאלוג המבוססת על הכרה בשתי קבוצות לאום כדרך לדבר על- ולהבין את המציאות. כארגון כזה, נושא הנורמליזציה הוא אתגר שאנחנו מתמודדים.ות איתו כל הזמן בצורות שונות – בגיוס המשתתפים.ות לקבוצות, בדיאלוג בתוך הקבוצות, בכנסים שלנו, ואף בעבודה היומיומית במשרד. עם זאת, הרבה זמן שלא קיימנו שיח שמתמקד רק בסוגיה הזו על מנת להעמיק בה מבחינת ידע וכלים להתמודדות.

כשאנחנו מדברים.ות על נורמליזציה בהקשר של העבודה החינוכית שלנו אנחנו מתייחסים.ות לשאלת נירמול הכיבוש, הדיכוי, העליונות היהודית וקיום יחסי הכוחות הבלתי שיוויוניים, וכיצד לא נשתף פעולה עם הנירמול הזה. אנחנו מבקשים.ות להתמודד עם שאלות כמו – האם העבודה המשותפת שלנו כפלסטינים.יות ויהודים.ות  תורמת לשינוי המציאות או שמא, בניגוד לכוונותינו, לשימורה? האם הדיאלוג שלנו עלול לעזור, שלא בכוונה, לנרמל את יחסי הכוחות הבלתי שוויוניים? מי קובע את הקריטריונים לנורמליזציה ולפי מה הם משתנים? האם ואיך הם השתנו בעקבות המלחמה, ולמה? האם ניתן בכלל לקיים אנטי-נורמליזציה במסגרת עבודה חינוכית שכוללת מפגשים, דיאלוג ואקטיביזם? ואם כן, כיצד? איך עבודה חינוכית בתקופת מלחמה כה קשה יכולה לתרום למאבק לשחרור?

כל השאלות האלו מהותיות לעבודה שלנו ולא ניתן לפתור את כולן במפגש אחד. אבל המטרה שלנו היא לעודד מודעות ושיח פנימיים בינינו כצוות של הארגון. כפי שאנחנו מבקשות.ים לעורר מודעות בקרב המשתתפות.ים שלנו בקבוצות שאנו מנחות.ים, כך אנחנו בעצמו רוצות.ים להיות עם היד על הדופק כל הזמן לגבי נקודות העיוורון שלנו ולגבי השאלות המהותיות שבבסיס העבודה שלנו, בין היתר על מנת להישאר חדות.ים ורלוונטיות.ים.

מה היה בהרצאה

את ההרצאה העביר עלי מואסי – חוקר תרבות, אקטיביסט ומשורר שעובד במכון המחקר מדה אלכרמל. לעלי מואסי ניסיון רב בעבודה דו-לאומית ובמחקר בתחום. בהרצאה הוא נתן סקירה, מלווה בדוגמאות לדילמות רלוונטיות, על התפתחות המונח נורמליזציה, מי השחקנים בתחום הזה, מהם התפקידים השונים של ישראלים, פלסטינים ובינלאומיים בתוך האנטי-נורמליזציה, מה הקשר לתנועת החרם.

מה היה בדיון

בדיון חזרנו לסוגיות הליבה שמעסיקות אותנו כמנחי.ות קבוצות דו לאומיות. איפה הגבול בעבודה שלנו בו אנחנו עלולים.ות להשתתף בנורמליזציה בניגוד לכוונתנו? איך עושים אנטי-נורמליזציה מתוך עבודה חינוכית? האם עבודה חינוכית נחשבת להתנגדות? נחשבת לחלק מהמאבק לשחרור? כקבוצת מנחות.ים ותיקות.ים, שמכירות אחת את השניה, ועובדות בתחום ביחד שנים רבות, הרשינו לעצמנו לגעת במקומות הקשים. הדיון היה אינטימי וחשוף מצד אחד, ומצד שני מקצועי ורפלקטיבי. היה קשה לדבר על החשש שהעבודה שאנחנו עושות.ים מעודדת נורמליזציה בניגוד לכוונתנו, מבלי להתחיל ולומר בצורות שונות עד כמה העבודה שלנו משמעותית בעינינו. ואכן מנחות.ים רבות.ים הדגישו שהעבודה שאנחנו עושות.ים חשובה ובעלת השפעה חיובית בעולם. אחרי שדברים אלו נשמעו והובהרו היה אפשר לחזור ולשים סימן שאלה בוחן על אופי העבודה שלנו. 

דילמה לדוגמה שעלתה בדיון ועולה רבות בעבודה שלנו – עד כמה אנחנו מדברים.ות עם ואל ה"משוכנעים.ות"? עד כמה אנחנו "מסננים.ות", או רוצים.ות "לסנן", מראש את משתתפי.ות הקבוצות שלנו? במילים אחרות, לאור תקופת מלחמה נוראית ונפשעת באופן קיצוני – האם אנחנו רוצים.ות לעבוד מלכתחילה רק עם אנשים בעלי מודעות גבוהה יותר לקונפליקט על מורכבויותיו ולמה שקורה כעת בשטח? או שיש מקום עדיין לבחירה לדבר גם עם א.נשים שמחזיקים בנרטיב חד צדדי שכרגע רחוק ומתרחק מהראייה הפוליטית שלנו של צדק, שחרור ושלום? איפה עובר הגבול ואיך נכון להתנהל על הגבול הדק הזה?

הדיון היה עשיר ומעשיר והוציא את כולנו עם נקודות למחשבה, מודעות גבוהה יותר לנושא, ועם פרספקטיבות רחבות לגביו. בתקופה הסוערת והקשה הזו, שבה ההפרדה בין יהודים לפלסטינים חזקה מתמיד, זה נושא חשוב ורלוונטי במיוחד המגיע לפתחנו ברמה היומיומית. בעקבות ההרצאה, עם הכלים שרכשנו אנחנו מנסים לדייק את עצמנו בכדי לעבוד עם כל חלקי העם הפלסטיני.  

–