برنامج وكلاء تغيير

תוכנית לסוכני שינוי

بموضوع الصراع اليهودي – العربي فلسطيني

בהקשר הקונפליקט היהודי-ערבי פלסטיני

برنامج للصحافيين\ات لخلق الخطاب العادل في الصحافة 

תוכנית לאנשי תקשורת ליצירת שיח הוגן בתקשורת 

2020

רקע :

במהלך השנים  נוכחנו לראות,  כי בוגרי הקורסים שלנו הפכו למובילים בתחום היהודי-ערבי, הישראלי-פלסטיני בקרב עמותות העוסקות בנושא ובחברה האזרחית בכלל. בוגרי הקורסים שקיימנו הם פעילים בארץ ובפלסטין בעבודה נגד הגזענות, בקידום זכויות אדם ובניהול והנחיית פרויקטים משותפים למשתתפים משני העמים. הגענו למסקנה כי הידע שצברנו בתחום רלוואנטי גם לבעלי מקצועות  נוספים בחברה הישראלית והפלסטינית. בשנים האחרונות קיימנו תכוניות להכשרת סוכני שינוי לאנשי תקשורת, רופאים, עורכי דין, מורים, אדריכלים, פוליטיקאים ואנשי בריאות הנפש.

ביה"ס לשלום  מציע את התוכנית הבאה לאנשי ונשות תקשורת יהודים וערבים פלסטינים אזרחי | ות ישראל . התוכנית תעסוק בנקודת המפגש בין הלאום והמקצוע בהקשר לקונפליקט הישראלי-פלסטיני. במהלך השנים האחרונות צברנו ניסיון  בעבודה עם אנשי תקשורת ישראלים ופלסטינים. ב2005 קיימנו סדנאות שאורגנו על ידי ביה"ס לשלום וארגון וויפאק בהן השתתפו כ 200 אנשי תקשורת מישראל ומפלסטין ביניהם מהבכירים בתחום. בנוסף קיימנו ב2006 קורס מתמשך ל 40 אנשי תקשורת ישראלים ופלסטינים עם ארגון חיוואר וסדרת פגישות לנשות תקשורת בכירות. לאור הצלחת תכניות אלו יזמנו את התוכנית הנוכחית.

התוכנית תהווה הזדמנות לקיים דיאלוג בין המשתתפים \ות ליצור קשרי עבודה ולהשפיע על עיצוב תקשורת אשר מקדמת את הדיאלוג והשלום. הדגש בתוכנית זו הוא על הידע הרב המצוי בקרב המשתתפים \ות ועל העשייה המשותפת שלהם לשינוי פני המציאות. אנשי ונשות  התקשורת, בעיתונות הכתובה, ברדיו, בטלוויזיה ובתקשורת המקוונת ובמידיה החברתית  מדווחים \ות על המציאות ומפרשים \ות אותה ולכן כוחם \ן רב בעיצוב דעת הקהל. פעמים רבות הסיקור העיתונאי בישראל מייצר תמונת עולם פטריארכלית, שמרנית המתעלמת מעולמו של האחר. האם אנו כעיתונאים \ות פועלים \ות  לחיזוק תמונת עולם זו (באופן לא מודע) או לשינוייה? האם בעסקננו בסכסוך אנו עושים \ות זאת בצורה המביאה את המציאות משני צדי המרחב ומשתי נקודות המבט, מהי עיתונאות הוגנת, מתי אנו מצנזרים \ות את עצמנו? מאילו סיבות, כיצד אנו מתמודדים \ות  כאשר הזהות הלאומית מתנגשת עם הזהות המקצועית בתחום שלנו, כיצד אנו מתמודדים \ות עם מערכת שלא מקבלת את הצגת הדברים שאנו מביאים \ות, איך מתמודדים עם אטימות מערכת? האם כעיתונאים \ות יש לנו קול ייחודי בהקשר לקונפליקט? אלו חלק מהשאלות והדילמות שנעסוק בהן בקורס זה .

שיטת העבודה

ההכשרה נעשית ברוח בית הספר לשלום ולפי התפיסות עליהן מושתתת עבודתנו המשותפת.  הפעילות בבית הספר לשלום, הינה חינוכית-פוליטית, ומטרתה שינוי החברה להומנית, שוויונית וצודקת. כל זאת על ידי פיתוח של חשיבה ביקורתית וחשיפה של מכניזמים מדכאים שמבנים את החברה ומתחזקים את הקונפליקט הפלסטיני-ישראלי, ועל ידי הבניה של זהות לאומית בריאה וברורה אצל המשתתפים, דרך אינטראקציה עם האחר, שתאפשר להם להבין את המציאות בה הם חיים ולפעול לשינויה.

 

תפיסתנו נשענת על העיקרון שהמפגש הישראלי –פלסטיני  הוא מפגש בין קבוצתי, בין שתי זהויות ולא רק בין יחידים.  המטרה מההפגשה ומהדיאלוג היא פיתוח המודעות של המשתתפים לקונפליקט ולתפקידם בתוכו, פתוח חשיבה ביקורתית ותרגום התובנות לעשייה בשטח דרך המקצוע כסוכני| ות שינוי. 

 

במהלך התוכנית נדון בסוגיות שונות הקשורות בזהות הלאומית, והמקצועית בתחום התקשורת: 

הכרה וניתוח של התקשורת המקומית: מה המוטיבציה מאחורי כל מקור תקשורתי? למי אנו כותבים \ות, מה מקורות האינפורמציה שלנו,  למי אנחנו מקושרים \ות ומחויבים \ות. 

תקשורת בשרות הכח: מה הקשר בין תקשורת ומרכזי הכח השונים בחברה למשל: הצבא, המשטרה, הממשלה, עולם העסקים, מערכת המשפט מנקודת מבט יהודית ישראלית ומנוקדת מבט פלסטינית ישראלית ?

אובייקטיביות: האם יש תקשורת ביקורתית, האם יש עיתונאי אובייקטיבי?

התקשורת ככלי חינוכי: מהו תפקיד התקשורת? היכן עובר הקו הדק שמבדיל בין דיווח לחינוך. 

אחריות: מהי האחריות של העיתונאי ביחס לאי אלימות או שמירת זכויות אדם? מהו תפקיד הציבור בעיצוב נקודת מבטו של העיתונאי?

צנזורה וצנזורה פנימית: מהם החוקים והמציאות היום יומית המשפיעים על צנזורה? ניתוח מקרים של צנזורה וצנזורה פנימית שלנו שאינה תלויה בצנזורה חיצונית.

אורייליזם: באיזו שפה אנו משתמשים בסיקור עיתונאי. מהי המשמעות האמתית של מילים? דפוסים של שיח שכוללים: דעה קדומה, הסתה, דה-לגיטימציה ודה-הומניזציה של האחר.

העצמה: איך להביא נושאים שהמערכת לא מעוניינת בהם ולהמשיך לעבוד באותה מסגרת.

תקשורת זרה במקומות קונפליקט: מה אפשר ללמוד מתקשורת במקומות אחרים של קונפליקט? 

נשים והסיקור התקשורתי של הסכסוך הישראלי פלסטיני: נעדרות, נוכחות ושקופות. 

מסגרת התוכנית

התוכנית תמשך עשרה מפגשים בפגישות אחת לחודש. יהיו מפגשים דו לאומיים של כל הקבוצה.  

מפגש פותח של סוף שבוע חמישי-שבת  8 מפגשי יום ומפגש מסכם של סוף שבוע.  המפגשים לקבוצה יתקיימו בנוה שלום – וואחאת אל סלאם בימי שישי אחת לחודש  בין השעות 9.30-15.30.  

התוכנית בפרטים 

התוכנית תכלול את המרכיבים הבאים:

חלק א':  דיאלוג, תהליך בין קבוצתי ואינטראקציה בין הזהות הלאומית והמקצועית 

  סדנא דו לאומית ראשונה   תתקיים  למשך סוף שבוע בנוה שלום. דרך הדיאלוג ניתנת ההזדמנות להבין את האתגרים בהן הן מתמודדים | ות כמשתייכים | ות לשתי החברות וכאנשי | נשות תקשורת. 

חלק ב': החיבור בין המקצוע לקונפליקט 

במהלך  מפגשים אלה יינתנו הרצאות על זהות וקונפליקט, תאוריות פוסט קולוניאליסטיות והיסטוריה של הקונפליקט מנקודת מבט ביקורתית. וכן הרצאות בסוגיות הנוגעות למקצוע ולקונפליקט . 

בין מרצי הקורס: פרופ' אמל ג'מאל, גדעון לוי, טל שניידר, ד"ר עאדל מנאע ,ד"ר נאוה זוננשיין , ד"ר עמית קמה. 

חלק ג': גיבוש דרכי פעולה  המשתתפים/ות יגבשו את הדרך לשיתוף פעולה ביניהם/הן ויתכננו את  הפרויקטים שלהם/ן.

המשתתפים/ות ירכשו כלים לניתוח בקורתי של העיתון או תחנת הטלוויזיה או אתר האינטרנט עבורו הן עובדים/ות וירכשו כלים ליצור שינוי במערכות אלו. 

בקבוצה הגדולה, בקבוצות קטנות  ובצוותים קטנים יותר המשתתפים\ות ידונו ויחליטו על הפרויקטים התקשורתיים שהן רוצים/ות לקיים ויתחילו לתכנן אותם. בנוסף יתקיימו סדנאות לחיזוק מיומנויות הקושרות בין תכנון ויישום פרויקטים הקשורים לקונפליקט ולדרכים להערכת פרויקטים אלו. תיערך סימולציה שתאפשר לעסוק בדילמות המרכזיות אתן המשתתפים\ות מתמודדים/ות בעבודתם/ן ולקבל משוב מעמיתם/ן היהודים/ות והפלסטינים/ות. 

בנוסף המשתתפים/ות ינתחו את מקומות העבודה שלהם/ן  וידונו כיצד יוכלו ליצור תרבות שונה של תקשורת במקום עבודתם/ן.

 

תאריכי הקורס:

2-4.1.2020 סדנא פותחת מיום חמישי בשעה 17.00 עד שבת בשעה 17.00 

28.2.2020, 20.3.2020, 17.4.2020, (8.5.2020ארוחת איפתר משותפת), 5.6.2020. מפגשים בימי שישי מ9.30-15.30 בוואחאת אל סלאם- נוה שלום, המפגש ב8.5.2020  יתואמו שעותיו עם המשתתפים.

24-25.7.2020 סדנא מסכמת ביום שישי משעה 9.30 ומסיימים בשבת בשעה 16.00  

ריכוז והנחייה בקורס :ד"ר נאוה זוננשיין ,חרב אמארה 

דרישות מהמשתתפים\ות

השתתפות חובה בכל חלקי התוכנית ויוזמה ובצוע של פרויקט תקשורתי מקדם שוויון ושלום.

עלות הקורס למשתתף 1500 שקל ועוד 100 שקל דמי רישום.

על המעונינים לשלוח קורות חיים למייל sfp@nswas.info   לא יאוחר מה15 בדצמבר 2019. 

המשתתפים המתאימים יוזמנו לראיון בנוה שלום וואחאת אל סלאם הראיון יתואם עם כל משתתף/ ומשתתפת אישית.