בהרצאה שניתנה בנובמבר 2023, במסגרת הקורס "סוכני.ות שינוי בתחום צדק סביבתי ואקלימי" של בית הספר לשלום בשיתוף אזרחים למען הסביבה, דיברה עו"ד ג'מילה הרדל על ההיבטים ההרסניים של מלחמות מבחינה אקלימית וסביבתית. מלחמות הן אחד הגורמים ההרסניים ביותר לאנושות לא רק באמצעות הרג ישיר של חיי אדם, אלא גם בשל הנזק החמור שהן גורמות למשאבי כדור הארץ, החל מזיהום ישיר של אוויר, קרקע ומים כתוצאה מגזים רעילים, כימיקלים ופסולת, ועד לפליטת גזי חממה שמחמירים את משבר האקלים, בנוסף להרס הסביבה הטבעית באזור הנפגע וגרימת נזקים סביבתיים ואקולוגיים, חלקם בלתי הפיכים.

היא התייחסה גם לכך שדווקא בימי מלחמה, ממשלות נוטות לנצל את התקופה ולקבל החלטות בעייתיות שלא היו עוברות בשקט בימי שגרה וסקרה מספר החלטות בעייתיות בנושאי סביבה ואקלים שקיבלה הממשלה תוך התעלמות משיקולים סביבתיים ואינטרס הציבור ותחת חסות המלחמה ו"סיבות ביטחוניות".

למשל: ההחלטה לאשר לחברת קצא"א לחרוג ממגבלת הובלת הנפט שעמדה על 2 מילון טון בשנה, ואשר נחשבת לנסיגה ממדיניות "אפס סיכונים נוספים" שקבעה הממשלה הקודמת, במטרה למזער את הסיכונים הסביבתיים במפרץ אילת ממימוש עסקת הנפט מול החברה האמירתית מד-רד.

דוגמא נוספת היא הכרזה על הענקת 12 רישיונות ל 6 חברות לחיפוש אחר גז טבעי מול חופי הים התיכון. עיתוי הישיבה שקיימה מועצת הנפט הישראלית להכרעה בהחלטה זו נחשב לניצול תקופת המלחמה, וסותר את החלטת ממשלת החירום שלא להחליט בנושאים שאינם קשורים למלחמה, וזאת במיוחד מאחר שסוגיית קידוחי הגז במים נחשבת לסוגיה שנויה במחלוקת בכמה מישורים, בנוסף למימדיה הסביבתיים והאקלימיים.

כמו כן, היא דיברה על ההשפעות המקומיות של המלחמה על נושאי סביבה, גם בישובים שלא נפגעו ישירות. במיפוי שנעשה על ידי עמותת "אזרחים למען הסביבה", נמצא כי בכ 60% מהרשויות הערביות נפגע התפקוד של מחלקת הסביבה/שפ"ע/תברואה עקב המלחמה וב 56% מהן חלה רגרסיה ברמת השירות המוניציפאלי של פינוי פסולת בגלל אחד או יותר מהגורמים האלה: מצוקה תקציבית, הפסקת עבודת הקבלן, מחסור בעובדים, עליה בכמויות הפסולת והעלאת מחירים.