ביוזמה של קהילת הורי בית-הספר היסודי הדו לשוני בנווה שלום וואחת-אלסלאם פתחנו סדרת מפגשי דיאלוג ולמידה משותפת להורי בית הספר, בהנחייתם המקצועית של שני מנחים מבית הספר לשלום.

בחמישה מפגשים בימי שישי אחת לחודש נעסוק בשאלות ובאתגרים שהסכסוך מביא לפתחנו כהורים בכלל, וכהורים שבחרו לחנך את ילדיהם בחינוך ובמרחב דו-לאומי בפרט. האם הדיאלוג עוזר ומקרב או דווקא מרחיק ומערער? למה לבחור בדרך ה"קשה" של מרחב דו-לאומי בתקופה כל כך מורכבת, כשאפשר בקלות לבחור בהפרדה? לאילו נרטיבים הילדים.ות שלנו נחשפים.ות במדיה החברתית ואיך נתמודד עם זה? מה החזון שאנו מציעים.ות לילדים.ות שלנו, כהורים שמחנכים.ות אותם.ן במרחב דו-לאומי ברקע של קונפליקט כה קשה? בסוגיות אלו ועוד ננסה לגעת ולהתייחס במהלך המפגשים.

כבר במפגש הראשון עלו כאבים, פחדים, שאלות ותקוות שאירועי השנה ורבע האחרונות מציפים ביתר-שאת עבור הורים בקהילת בית-הספר.

לא קל להיווכח (שוב) שגם 'אצלנו' מתקיימת הא-סימטריה ביחסים בין יהודים.ות ופלסטינים.ות, שגם בקהילה הקטנה והמודעת הזו יחסי הכוחות שבחוץ נוכחים ומשפיעים בכל הרבדים: החל מהסיבות והמטרות שבשלן בוחרים ובוחרות לחנך כאן את הילדים; דרך מידת הצורך והרצון בשותפות, בקרבה ובמפגש, הנכונות והיכולת לקחת בו חלק באופן פעיל; ועד האמונה בדרך הזו, האמון בדיאלוג וב'צד השני', והחזון לעתיד. ובתוך כל אלו האווירה ששרתה במפגש, הכנות, הפתיחות וההקשבה – הבהירו את הכוח הגלום במפגש, בשותפות ובשותפים. 

יצאנו מהמפגש הראשון בציפיה גדולה להמשך.

_