מן מטרות ויעדי קורס מובילי שינוי בערים מעורבות של בית הספר לשלום היא למידת האספקטים הייחודיים לערים המעורבות בישראל במישורים הסוציולוגיים, חינוכיים, כלכליים ומשפטיים, במיוחד מנקודת מבטם של המשתתפים והמשתתפות בקורס המתגוררים בערים אלה. בהתאם לכך, ארגנו משתתפי הקורס החיפאים ביום שישי ה-8 לספטמבר סיור לימודי בעיר חיפה, הכלל סקירה היסטורית של תולדות העיר והתפתחותה, בדגש על מורכבות חיפה כעיר רב-תרבותית.התחלנו את הסיור בשיחה עם ד"ר עינת קליש-רותם, חברת מועצת העיר ויו"ר סיעת חיים בחיפה, המועמדת לראשות עיריית חיפה. בעיקר היה מעניין לשמוע את ד"ר קליש-רותם, שהיא אדריכלית ומתכננת ערים בהשכלתה, מדברת על דרכה האישית מהאקדמיה לפוליטיקה, על חשיבות תכנון ערים ושימור המורשת הפלסטינית בעיר, ועל הראייה העתידית שלה לחיפה.

לאחר השיחה, נפגשנו ד"ר ג'וני מנסור, היסטוריון מרצה בחוג להיסטוריה במכללה האקדמית בית ברל וסגן מנהל מכללת מאר אליאס באעבלין. ד"ר מנסור, מומחה להיסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה ותולדות העם הפלסטיני והנכבה, במיוחד בחיפה, הדריך אותנו בסיור ברחובות העיר חיפה. סיירנו באזור בו ד'אהר אלעומר, שליט עכו והצפון בתקופה העות'מאנית, הקים את חיפה אלג'דידה לפני 250 שנה, שמענו גם על חיפה העתיקה, אשר לה שרידים משנת 200 לפנה"ס. ד"ר מנסור פירט באריכות את ההיסטוריה הערבית של כנסיית אלסיידה (הגברת) ואת היסטוריית בית החסד, מוסד שיקומי לאסירים משוחררים ובית מחסה לנשים נזקקות בני ובנות כל הדתות, אשר הוקם על ידי הפעיל כמיל שחאדה ז"ל. עבור המשתתפים והמשתתפות היה הסיור מלמד ובעיקר הציג את המורכבות העצומה של חיפה.

לאחר הסיור הגענו לתאטרון ח'שבה, תאטרון פלסטיני עצמאי שהוקם על ידי אנסמבל ח'שבה בשנת 2015, במטרה לאפשר מרחב חופשי לאמנים פלסטינים ליצור, להתנסות, לחקור אמנות הקוראת תיגר על טאבוס חברתיים, פוליטיים ואומנותיים. בתאטרון נפגשנו עם ח'ולוד טאנוס, ממייסדות התאטרון, שחקנית ומנהלת התאטרון. ח'ולוד דיברה על חשיבות העלאת ההצגות בשפה הערבית כחלק מהזהות והמאבק על עצמאות פלסטינית. דבריה עוררי עניין רב ושיחה סוערת בין המשתתפים. במיוחד היו מתוסכלים המשתתפים היהודים בקבוצה אשר הביעו עניין לתמוך בתאטרון ובעשייה החשובה שלו, אך הרגישו כי המחסור בתרגום לעברית מדיר אותם. אחת המשתתפות הערביות בקבוצה הסבירה כי: "ההתעקשות על השפה היא עקרון והיא ה-'אני מאמין' של ח'ולוד והנהלת התאטרון וזה חלק שלא מתפשרים עליו."

לבסוף, ביקרנו בבית הגפן וקיבלנו הסבר מנוואל אבו עיסא, מנהלת קשרי קהילה בבית הגפן ומשתתפת בקורס, על פעילות בית הגפן, במיוחד תכנית אמנות החיים המשותפים ("מקום אחד סיפורים רבים"). אחרי ההסבר קיימנו שיחת עיבוד וסיכום לקבוצה על הסיור, המשתתפים דיברו על רעיונות ודברים חדשים ועל התחושות שעלו מן הסיור.

כותב: ד"ר רועי זילברברג, מנחה שותף בקורס ערים מעורבות