נזקי האקלים של המלחמה

יערה פרץ

המראות האפוקליפטיים של הגשם השחור בטהרן עדיין לא יוצאות לי מהראש.

אחרי שישראל הפציצה את מתקני זיקוק הנפט בטהרן, כמויות ענקיות של מזהמים, גזים רעילים וכימיקלים נפלטו ועטפו את העיר. באמצעות הגשם, כל החומרים האלו חזרו בחזרה למטה וחלחלו לאדמה ולמקורות המים. נכון להיום, יש חשש אמיתי לנזקים בריאותיים קשים רבים, בקרב כלל החיים בטהרן. גם ברמה המיידית, וגם לדורות קדימה.

בינתיים, איראן כבר הספיקה להגיב בתקיפה משלה במתקן זיקוק נפט בבחריין ובמתקן הגדול ביותר בעולם להנזלת גז פוסילי בקטאר, ישראל הספיקה לתקוף את מתקן הגז בבושהר באיראן, ואיראן בחזרה תקפה את מתקני הזיקוק של בז״ן בחיפה. 

על הנזקים האקלימיים שנלווים לתקיפות כאלו בעידן של קריסה אקלימית ואקולוגית מי בכלל מדבר?

יש שיאמרו שהמחיר הסביבתי שולי לאור אלפי בני האדם שנטבחים ומאבדים את חייהם, כמויות ההרס והחורבן, ומאות אלפי העקורים בביירות, איראן, עזה ובתוך ישראל. ובאמת, כאשר האדישות לחיי אדם שוברת שיאים, איך אפשר לצפות מאנשים לחשוב על המחירים הסביבתיים והאקלימיים?.

התרגלנו להפריד בין סוגיות של "חיי אדם" לסוגיות סביבתיות, לחשוב שהתעסקות בנזקים אקלימיים זה "פריבילגי" – אבל משבר האקלים מכריח אותנו לחבר בין השניים. במיוחד לאור העובדה שישראל, איראן וארה״ב מתמקדות בין היתר בהפצצה של מתקני דלקים פוסיליים (נפט וגז).

ההתעלמות של מקבלי ההחלטות והשתיקה של גופי התקשורת מול המחיר הסביבתי של מלחמות, היא תוצאה של הפקרה מתמשכת בשם אינטרסים קצרי טווח של צבירת כוח ותאוות בצע. מוכרים לנו את זה כ"מלחמה על הקיום", אבל מסווים את המחיר הקיומי הממשי שהמלחמה הזו גובה. מטוסים, טילים וכטבמ"ים לא משפיעים רק על היכולת של בני אדם לחיות, אלא גובים מחיר מכל המערכת האקולוגית שנמצאת כבר עכשיו בקריסה.

אם נסתכל על הטבע, מה שמאפשר ביטחון וחיים משגשגים לכולם, הוא החתירה להרמוניה, תלות הדדית ויחסי גומלין, איזון וחלוקה הוגנת. חברה שמזלזלת בכך ומאמינה בעליונות של לאום אחד על אחר, מין אחד על אחר-  עתידה להיכחד.

החברה הישראלית התרגלה לחיות על החרב, אבל האם חברה שמקדשת מלחמות יכולה להיות חברה שמקדשת את האדמה? מלחמות הם נקודת קיצון, אבל גם בשגרה צבאות אחראיים על כ-5.5% מפליטות גזי החממה העולמיות בשנה. פעילות צבאית (שגרתית, אימונים, שינוע, זמני לחימה וכד) יוצרת נזקים סביבתיים אדירים לקהילות מקומיות של בני אדם ובעלי חיים, מחריבה בתי גידול טבעיים, ופוגעת במגוון הביולוגי. כמדינה שאחראית על כל כך הרבה פעילות צבאית במזרח התיכון, בשנים האחרונות במיוחד, האם אנחנו עדיין יכולים להיקרא ״אומה חפצת חיים״?

__

יערה פרץ היא פעילת אקלים ותיקה, בוגרת קורס סוכני.ות שינוי בתחום צדק אקלימי וסביבתי.

__