סדנה לצוות הרפואי בבית החולים "הכרמל"
בימים אלה הארץ סוערת, הכנסת בעיצומו של מרתון חקיקה להשלמת המהפכה המשפטית, בעוד מאות אלפי אזרחים יהודים שוטפים את הרחובות במחאה חסרת תקדים. החברה הפלסטינית, גם בשטחי 48 וגם בשטחי 67, סובלת כפליים בחסות ה"משבר". הפשיעה ממשיכה להשתולל, אין ביטחון לאזרחים.ות בעיר שלהם, כמות צווי ההריסה גבוהה מתמיד, התקציבים והמשאבים נעדרים, איומי גירוש ופנוי ממשיכים ומתמשכים, והתקפיות הישראליות בגדה המערבית רבות וקטלניות. אין ספק שסערה זו מחלחלת לתוך כלל המערכות והארגונים ,ובמיוחד למערכת הבריאות הנחשבת למערכת מגוונת מבחינה לאומית ותרבותית.
_
במהלך חודשי מאי-יוני נערכה בפעם הראשונה סדנה לצוות הרפואי בבית החולים "הכרמל" שבחיפה תחת החסות של ההסתדרות הרפואית הישראלית אשר החליטה להפנות תקציב לקיום סדנאות בנושא יחסי ערבים.יות. יהודים.יות בבתי החולים. בסדנה נערכו 4 מפגשים ונכחו כ-16 משתתפים.ות יהודים.ות ופלסטינים.יות, מתוך הצוות הרפואי (רופאים.ות, אחיות, עו"סיות, טכנאי.ת רנטגן) והצוות המנהלי של בית החולים. מטרת הסדנה הייתה להכשיר את המשתתפים.ות כסוכני שינוי בתוך בית החולים בנושא יחסי יהודים.יות וערבים.יות-פלסטינים.יות בישראל. הסדנה הונחתה על ידי שני מנחים מבית הספר לשלום.
_
מהמפגשים עלה שבתקופות יותר סוערות במדינה כמו התקופה הנוכחית, בית החולים נהפך לזירה מתוחה וכל השיח נהיה רגיש יותר. בעקבות כך מתפוגגת האשליה של מרחב משותף ושוויוני, ויחסי הכוח הלא סימטריים מתגלים לעין בצורה יותר בהירה. המשתתפים.ות הפלסטינים.יות שיתפו בתחושות הפחד, חוסר השייכות ואי הביטחון שמרגישים.ות בתוך זירת העבודה ומחוצה לה. חוסר השייכות נובע ממקרים שהפלסטינים.יות התבקשו לדבר בעברית על מנת ליצור תקשורת שוטפת בין חברי הצוות בזמן נתינת טיפול מיטבי לחולה, דבר אשר הבליט את המציאות שהיהודים.יות לא מדברים ערבית, וכן מאירועים דוגמה ד"ר מחאגנה (ד"ר מחאגנה בהדסה) שנמצאים ברקע ומביאים לצנזורה עצמית והשתקה עצמית. בנוסף, חזרו ועלו תחושות של אי ביטחון במרחב האישי בעקבות האלימות והפשיעה המשתוללת בתוך החברה הערבית-הפלסטינית.
_
לאחר הדיאלוג הישיר על יחסי הכוח הסמויים בין שתי הקבוצות, המשתתפים.ות היהודים.יות שיתפו שכמעט כולם נמנעים מלדבר באופן פוליטי על מנת לשמור על המקצועיות של הצוות, אבל הם מבינים שכתוצאה מהתנהגות זאת מחצית מהצוות מרגיש שקוף ומחוק. באחת הפגישות שיתפה משתתפת פלסטינית בחוויה שמראה את תחושות התסכול, הפחד והניתוק שהיא מרגישה בביתה ובמקום עבודתה: "חזרתי מהעבודה ומול העיניים זירת הרצח כמו סצנה מסרט הוליוודי. למחרת באתי לעבודה – אף אחד לא התעניין מה עבר עלי." שיתוף זה שיקף למשתתפים.ות שהבחירה להתעלם מהשיח הפוליטי בתוך הצוות משרת צד אחד ואילו הצד השני נפגע ממנה. לקראת סוף הסדנה המשתתפים.ות שיתפו בחשיבות של דיבור ישיר על היחסים בין יהודים.יות וערבים.יות אשר הוביל להבנה יותר מעמיקה של זהות האחר. המחשה לזה ניתן לראות בציטוט של משתתף יהודי: "רק מהסיפורים שלכם הבנתי לראשונה כמה אירועי יום האדמה ב- 1976 עיצבו את הזהות שלכם, את הטראומות ואת החיים שלכם עד היום".
_
בסוף התהליך כתבו המשתתפים.ות אמנה שמשקפת את השאיפה לקיים מרחב מכבד ושוויוני בבית החולים ואת התובנות שלמדו במהלך הסדנה.
_