מהשטח אל הכנס: סבבי חשיפה ליוזמות של בוגרים.ות

בניית השפעה במציאות של אסון מתמשך

אחת ממטרות כנס הבוגרים.ות השנתי של בית הספר לשלום היא לחשוף את המשתתפים.ות לעשייה של הקולגות שלהם.ן – בוגרים.ות כמוהם.ן. זאת במטרה ליידע על העשייה הקיימת, לייצר שיתופי פעולה, לאפשר למשתתפים.ות להצטרף ליוזמות קיימות ולתת השראה לעשייה חדשה. בזאת אנו מבקשים לתמוך בקהילת הבוגרים.ות שלנו כקהילה של אקטיביסטים.ות המחויבים.ות לשינוי פוליטי.

קהילת הבוגרים.ות שלנו מונה עשרות אלפי א.נשים שהשתתפו בתוכניות שלנו, ומתוכם.ן מאות ואלפים של בוגרים.ות הפעילים.ות בשטח כסוכני.ות שינוי בצורות מגוונות. העשייה שלהם.ן רחבת היקף ומשמעותית, ולכן בכל שנה אנו ניצבים.ות בפני האתגר לבחור על אילו יוזמות להאיר זרקור. השנה, בהשראת כותרת הכנס – "חיים באסון מתמשך – בין נישול ומחיקה לבניית השפעה" – ביקשנו לשקף את ההשפעה שיש לבוגרים.ות שלנו במציאות הזו של אסון מתמשך. ביקשנו להדגיש את ההתמודדות עם בעיות דחופות במרחבים שונים: אל מול ההשמדה בעזה; הטיהור האתני המחריף בגדה המערבית; הזנחת הביטחון האישי של פלסטינים אזרחי ישראל והפקרתם לארגוני הפשיעה; ומשבר בריאות הנפש הפוקד את החברה הישראלית לאחר למעלה משנתיים של מלחמה תובענית.

אלו היוזמות שבחרנו להציג בכנס:

Clean Shelter – פרויקט שנועד לספק סיוע הומניטרי מיידי לקהילות עקורות בעזה, באמצעות פתרונות מחסה ותברואה חיוניים, לרבות אוהלים, שירותים, מבנים קהילתיים וגישה למים נקיים. היוזמה קמה מתוך קבוצת הדיאלוג הבינלאומית שלנו עם תחילת המלחמה, על ידי שתי משתתפות שהכירו בקורס – סיבא אבו דקה ותום קלנר. סיבא, במקור מעזה וכיום מתגוררת בגרמניה, כאשר אמהּ עדיין בעזה ומפעילה את ההתארגנות מהשטח. סיבא הציגה את היוזמה בזום, בעוד שעדי שלו, מנחה בבית הספר לשלום, נכח פיזית בחדר וסייע בניהול השיחה.

שתיקה היא פשע – התארגנות של אנשי ונשות בריאות הנפש נגד המלחמה. ההתארגנות קמה במהלכה, מתוך צורך להביע התנגדות להרג ולהרס מנקודת מבט מקצועית, המדגישה את השלכות המלחמה על בריאות הנפש בחברה. הקבוצה הוציאה סרטונים, פרסמה ניירות עמדה וארגנה הפגנות. את היוזמה הציגה בכנס נור אבו ראס – פסיכולוגית בהתמחות, חברת צוות בבית הספר לשלום וממארגנות הכנס.

תמיכה בסרבנים.ות ומתלבטים.ות – קבוצת אנשי ונשות בריאות הנפש שיצרה מרחב תומך עבור מי שהחליטו לסרב להשתתף במלחמה, או ששקלו לסרב לשירות צבאי או למילואים מאז תחילתה. הקבוצה הציעה ליווי רגשי ומקצועי בתקופה של לחץ חברתי ומשפטי כבד. את ההתארגנות הציגה בכנס טובה בוקסבאום – פסיכולוגית, מנחה בבית הספר לשלום ובוגרת קורס סוכני.ות שינוי בתחום בריאות הנפש.

"ביתנא" – תנועת נוער עצמאית לצעירים.ות פלסטינים.ות ב־48, הפועלת כבר למעלה מארבע שנים באמצעות עשרות סניפים ברחבי הארץ. מטרתה לספק מענה חינוכי בלתי־פורמלי שאינו ניתן על ידי המדינה או הרשויות; ליצור מרחב בטוח להתפתחות אישית וקבוצתית; להעניק כלים להתמודדות עם מציאות אלימה; לעודד מעורבות אזרחית והתארגנות פוליטית; ולצמצם הצטרפות של צעירים.ות לפשיעה מאורגנת. את הפרויקט הציגה וטפה כנעאן – אחת המייסדות של "ביתנא", אשת חינוך ואקטיביסטית, בעלת ניסיון רב בחינוך בלתי־פורמלי וביחסי יהודים–ערבים.

נוכחות מגינה בגדה המערבית – "נוכחות מגינה" היא צורה של אקטיביזם סולידרי, המבוססת על שהייה ממושכת או ביקורים קבועים בקהילה פלסטינית הנמצאת תחת מתקפות ואיומי גירוש מצד מתנחלים וכוחות ביטחון ישראליים. מטרת הפעילות היא למנוע או לצמצם ככל האפשר תקיפות וגירושים, לתעד ולהתריע עליהם, ולאפשר לחקלאים.ות להגיע לאדמותיהם.ן ולעבד אותן. את הנושא הציגו עדן פוקס וזאב ארד מניסיונם.ן כפעילים.ות בשטח, לצד אבי דבוש – מנכ"ל ארגון "קול רבני לזכויות אדם", העוסק באורגנייזינג בתחום זה ובוגר קורס פוליטיקאים.ות סוכני.ות שינוי. עדן פוקס הוא בוגר שני קורסים שלנו: הנחיית קבוצות קונפליקט ומורי.ות דרך לנכבה שבמרחב. זאב ארד הוא בעל משרד אדריכלים בוגר קורס סוכני.ות שינוי בתחום תכנון ערים ואדריכלות.

הפורמט החדש

בניגוד לשנים קודמות, שבהן הוצגו הפרויקטים בפאנל – וכל בוגרת או בוגר עלו בזה אחר זה לשתף ביוזמה שלהם.ן – השנה בחרנו בפורמט של סבבים המתקיימים במקביל בחדרים שונים. בכל סבב הוצגה יוזמה אחרת במקביל לאחרות וכל משתתף.ת יכלו לבחור שניים מתוך חמישה סבבים ולהעמיק בהם.

מטרת השינוי הייתה להפוך את הצגת הפרויקטים לשיחה פתוחה ולא רק להצגה חד־כיוונית; לאפשר זמן משמעותי לשאלות ותשובות; ולהעמיק את ההיכרות והמעורבות. הפורמט החדש איפשר מפגש בלתי־אמצעי עם היוזמים.ות, ויצר מרחב אינטימי וממוקד יותר ללמידה ולהשראה. אנו ממשיכים.ות לשדרג ולדייק את הפורמט משנה לשנה, מתוך הקשבה לצרכים ולמשובים של הקהילה.

כפי שאחת המשתתפות סיכמה:

"היה מעניין והרגיש כמענה על מה שעלה הרבה בקבוצת הדיאלוג – שאלת ה'מה אפשר לעשות'?"

__