"תושבי אל עראקיב רוקמים חלומות על עתיד טוב יותר באירוע לציון 11 שנה להריסה של הכפר, הוצגה תערוכה של עבודות רקמה המתארות את העבר והעתיד של אל עראקיב. "החלום שלי הוא שהבתים באל עראקיב יחזרו", אמרה אחת המשתתפות. מאות אנשים השתתפו בשבת בחנוכת תערוכת אמנות בכפר הלא מוכר אל עראקיב שבנגב, לציון 11 שנים להריסה הראשונה של הכפר.התערוכה כוללת עבודות רקמה המציגות את סיפוריהם של אנשי ונשות הכפר. בנוסף הוצגו עבודות וידאו ועבודת תיאטרון המבוססת על פרוטוקולים ממשפטו של מנהיג הכפר, שייח' סיאח אבו מדיע'ם.

ב-27 ביולי 2010, פשטו על הכפר, שאז גרו בו כ-500 נפשות, מאות שוטרים והרסו את כל המבנים בו. מאז נהרס הכפר עוד 189 פעמים, אולם אחרי כל הריסה, התושבים הקימו את סוכות המגורים שלהם מחדש. כיום חיים במקום כמה עשרות תושבים, שנדחקו לגור בבית הקברות.

למרות ההריסות, השייח' סיאח' ומשפחתו עדיין מתגוררים בכפר ולא עזבו אותו אף פעם. כמו ביתר 37 הכפרים הלא מוכרים בנגב, תושבי אל עראקיב אינם מחוברים לתשתיות כמו מים, ביוב וחשמל, וכדי לקבל שירותי חינוך או רפואה, הם צריכים לנסוע לרהט.

בשנה וחצי האחרונות מדווחים התושבים על התגברות הפעילות נגדם, שכללה הריסות תכופות יותר, פשיטות על הכפר, מעצרים, החרמת ציוד וחקירות". (שיחה מקומית מאת אורן זיו 26.7.21

פתיחת מרכז הסמוד באל עראקיב הוא יוזמה משותפת של תושבי הכפר עם קבוצת אמנים ביוזמתה של השחקנית והבמאית עינת ויצמן. ויצמן היא גם המנחה האמנותית של הקורס להכשרת סוכני שינוי ליוצרי אמנות הבמה והקולנוע שקיימנו ב2020-21 (ואף בוגרת קורס סוכני שינוי ב2010). ויצמן גייסה חלק ממשתתפי הקורס להיות חלק מפתיחת המרכז ולהיות פעילים בכפר.

אדם אוריאל, בוגר הקורס, יצר עם נשות הכפר ופעילות מתל אביב עבודת ריקמה משותפת. הריקמות מתארות חלומות וזיכרונות של התושבות והתושבים בכפר. זיכרונות מהימים לפני ההריסות וחלומות על ימים עתידיים של שקט ובטחון בכפר.

השחקנית והבמאית ריקי חיות, בוגרת הקורס, הציגה קטע תיאטרלי קצר עם קאיד אבו לטיף מיומני יוסף וייץ על הדיון בינו ובין בן גוריון על עתיד האדמות בנגב וחלק מהפרוטוקולים של משפטו של השיח' סיאח.

ורדית גולדנר, בוגרת נוספת, יצרה סרטון בשם "שעור שחייה" ובו היא מלמדת את ילדות הכפר לשחות. ביבשה.

באסל טנוס, בוגר הקורס, הפיק את האירוע והצליח בתנאים בלתי אפשריים, בכפר שאינו מחובר לתשתיות או חשמל לייצר אירוע ברמה גבוהה.

עינת ויצמן היתה היוזמת והמנחה של מופעי האמנות.

זה היה אירוע מיוחד של סולדיריות בו השתתפו מאות פלסטינים בדואים תושבי הנגב וכ700 ישראלים אקטיביסטים ואמנים.

משמח שבוגרינו התגייסו למאבק זה בכלים של אמנות ביקורתית.