ביום רביעי ה13 לנובמבר 2013 קיימנו אירוע חגיגי לפתיחת שנת הפעילות בבית הספר לשלום. האירוע התקיים בספרית השלום והידידות על שם פרד סיגל. תחילה התכנסו המנחים של ביה"ס לשלום. נאוה זוננשיין ווסים בירומי הציגו את התוכניות שביה"ס לשלום מקדם השנה. הקורסים שנפתחו באוניברסיטת בן גוריון ובאוניברסיטת תל אביב, קורס המנחים העומד להפתח ואת הקורס לאנשי בריאות הנפש. כמו כן הוצגה התוכנית להכשרת מורים לספרות ישראלים ופלסטינים שתפתח בקרוב וכן תוכניות לבני נוער שביה"ס מקדם. ווסים סיפר על הפורום שנקיים למנחים אחת לחודשיים וכן את מועדון הסרט שיפתחו בספריה. הוצגו גם התוכניות לקידום תוכנית המ.א לישוב סכסוכים ותוכניות לקדם את הספריה כמקום המקיים סדנאות וכינוסים בנושא הקונפליקט.

לאחר הפתיחה רועי זילברברג הציג נייר שכתב מתוך המחקר שהוא עושה לעבודת הדוקטורט שלו על חינוך לשלום: "נוה שלום כמקרה בוחן לחינוך לשלום – פוסט קולוניאלי". התפתח דיון על הנושא של הדילמות הקשורות בתפיסת זהות כמהותנית בשיח הפוסט קולוניאלי והקשרן לעבודה שאנו עושים בבית הספר לשלום. מכיוון שעבר זמן רב מאז נפגשו המנחים חשנו שיש צורך גם בדיון פתוח. בחלק השני דברו המנחים על הנושאים הקשורים בקונפליקט שהם מתמודדים אתם בעבודתם ובחיי היום יום שלהם.

לאחר ארוחת הערב הצטרפו חברים מהישוב וכן אורחים נוספים מבוגרי ביה"ס לשלום ואחרים לצפות בהצגה שהעלו תלמידיה של הבמאית נולה צ'לטון מהחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב "תקווה מרה". בקהל היו כחמישים צופים.

ההצגה העלתה מקרים של מעשים מזעזעים הנעשים לפלסטינים על ידי הצבא ועל ידי המתנחלים כחלק מהכיבוש מתוך עדויות שאספו פעילים של תעיוש. נולה צ'לטון מטפלת במסך האדישות וחוסר התקווה, שפשתה בחברה הישראלית נוכח הכיבוש. ההצגה תקווה מרה מבוססת על ספרו של דוד שולמן, "תקווה מרה: מיומנו של פעיל תעאיוש, 2002-2006". שולמן מגולל בספרו את רשמיו מתקופת פעילותו באירגון תעאיוש – ארגון הפועל ישירות למען השלום, בשטחים ובתוככי ישראל, ומבוסס על שותפות ערבית יהודית מלאה. כמו ספרו גם ההצגה קוראת לפעולה פציפיסטית גם כאשר נראה כי היא חסרת סיכויי הצלחה. לאחר ההצגה היה דיון בין השחקנים והקהל.