ב 14.10 התקים מפגש חגיגי של קורס סוכני שינוי בערים מעורבות. עד כה התקיימו 6 מתוך 12 מפגשי הקורס ומחצית הדרך מסמנת גם את תחילת העבודה על פרויקטי הסיום.

המשתתפים סיכמו את הדרך אותה עברו בקורס עד כה, והעריכו את יכולתם ומחוייבותם להובלת פרויקטים משותפים ומשמעותיים.

במהלך "סיעור מוחות" עלו רעיונות רבים ומגוונים לפרויקטים אשר ישפיעו על החיים בערים מעורבות וישפיעו על יחסי ערבים ויהודים.

בין הרעיונות שעלו: הקמת גן דו-לשוני בנצרת עלית, קידום חקיקה לחיוב "וועדות לחיים משותפים" במועצות מקומיות ועוד רעיונות רבים.

בהמשך המפגש התקיימה הרצאה של ד"ר מנאל תותרי ג'ובראן, משפטנית מאוניברסיטת בר אילן. ד"ר ג'ובראן היא מומחית למשפט מקרקעין ומשפט מרחבי. הרצאתה התמקדה בהגדרות השונות של ערים מעורבות והסבירה את הדינמיקה העומדת מאחורי ה"ערים מעורבות בהתהוות" (כגון כרמיאל ונצרת עלית) כפי שפירסמה במאמרה, "התהוות הערים המעורבות בהתהוות: בין הפרטי לציבורי".

בתחילה התמקדה ההרצאה, בהבהרת מושגים בסיסיים כגון עיר, רשות מקומית ובתיאור ההיסטוריה של מושגים אלו. בין היתר הוסבר ההבדל שבין חכירה,השכרה ובעלות על קרקע, כמו גם הרלוונטיות של חוק נכסי נפקדים למשפט המקרקעין בישראל. הושם דגש רב על הסתמכות על מידע לא מדויק במחקר הקיים. "כאשר התחלתי את לימודי המשפטים, דובר על 7% של קרקע פרטית בישראל", כיום מדברים על מספר זהה למרות שחלו שינויים ניכרים בשטח".

בהמשך הוסברה הדינאמיקה של ההגירה הערבית לערים "יהודיות". המחסור בשטחים ציבוריים ובמרחב הוצג כסיבה העיקרית להגירה זו. וזאת בניגוד למקרה בארצות הברית למשל, שם הגירה בין ערים (של לבנים ושל מיעוטים אתניים) מושפעת בעיקר מרמת השירותים הציבוריים בכלל ושירותי החינוך במיוחד. השוואה נוספת לארצות הברית נערכה בהקשר תופעת נקודת מפנה (tipping point) בה לאחר מעבר של כמות מסוימת של משפחות שחורות לשכונה לבנה קורית "בריחה" של משפחות לבנות המורידה את מחירי הנדל"ן בשכונה. התופעה מתרחשת כבר בכמה שכונות בחיפה ויתכן שנראה אותה גם בערים המעורבות בהתהוות. וזאת, למרות שהרמה הסוציואקונומית של המשפחות הערביות המהגרות לערים יהודיות גבוהה בדרך כלל מהרמה הממוצעת בעיר.