הפעם אנחנו מותחים את יכולות הזום ומקיימים בוקר ארוך של שלוש יחידות. מתחילים בחד-לאומי שנחוץ למשתתפים עוד משני המפגשים הקודמים, ממשיכים בהרצאה-שיחה עם ההסטוריון פרופ׳ הלל כהן, ומסיימים ביחידת דיאלוג.

את פרופ׳ הלל כהן הזמנו בעקבות העיסוק החוזר ונשנה והאמביוולנטי של הקבוצה בשאלת הנרטיבים: בין הצורך לספר אותם, להבהיר אותם ולקבל עליהם הכרה, לבין החשש ששיח הנרטיבים עלול להוביל את הדיאלוג למבוי סתום.

במפגש האחרון הקשבנו יחד לשני הנרטיבים/ שתי התפיסות ההיסטוריות לסכסוך – הציונית והפלסטינית, כפי שהלל מתאר אותם. ההקשבה הזו, לדברי הלל, הינה תנאי סף לכל שיח – ״מכאן אפשר להתחיל לדבר״. ואנחנו מבינים ומגלים יחד (שוב) עד כמה זה לא עניין של מה בכך אפילו ׳רק׳ להקשיב להיסטוריה כפי שהיא נתפסת ומתוארת מהצד השני. אבל גם מקבלים אישוש לעד כמה זה חשוב ומשמעותי להקשיב ולנסות להבין את מקומנו שלנו בתוך הסיפור ההיסטורי ובתוך מציאות חיינו כאן יחד, תוך כדי דיאלוג, מפגש ונסיון לכונן שותפות.