נולדתי באיראן. הלב שלי נשבר עכשיו

רותי שוסטר-אליאסי

נולדתי באבאדן שבדרום־מערב איראן, קרוב מאוד לגבול עם עיראק. חייתי שם עד שהיגרנו לישראל זמן קצר לפני המהפכה האסלאמית. היום, כשאני מסתכלת על מה שקורה, הלב שלי שבור.

נכון שהמשטר באיראן מאוד קנאי, מאוד קיצוני, והוא שולט באנשים. הוא לא נותן להם חופש. אבל העם באיראן שונה – הוא לא כמו המשטר. והלב שלי נשבר כשאני רואה שכל כך הרבה אנשים חפים מפשע באיראן נהרגים. זה נורא בשבילי שהם סובלים בגלל המנהיגים שלהם עצמם, ועכשיו הם סובלים גם בגלל ישראל וארצות הברית.

כשהודיעו שהמנהיג העליון נהרג, לא שמחתי. אני לא יכולה להיות שמחה כשמישהו נהרג. אני לא חושבת שלהרוג את ח׳אמנאי יפתור את הבעיה, או שזה ישנה את המערכת הפוליטית באיראן. זה לא ישתנה כך. אני לא יודעת מה זה יביא לעולם — אולי זה אפילו יהיה גרוע יותר, גם בשבילנו וגם בשבילם, בשביל האיראנים.

אני חושבת שאיראן ראויה להנהגה אחרת. אבל מי הם נתניהו וטראמפ? אני לא חושבת שהם טובים ממנו, ואני לא חושבת שהם עושים דברים טובים יותר עבור העמים שלהם. מבחינתי נתניהו אחראי למה שקרה ב־7 באוקטובר, לג׳נוסייד בעזה, וגם למה שקורה היום במדינת ישראל — שבה הקיצונים משתלטים ושולטים ביותר ויותר מקומות, ושבה פלסטינים חפים מפשע נהרגים בגדה המערבית.

החלום שלי הוא שאיראן תהיה חופשית. האנשים שם נפלאים — הם אוהבים את החיים, את השירה, את המוזיקה, את האמנות. אני מקווה שיום אחד הם יוכלו להיות חופשיים, להרגיש שהם יכולים לנוע ולחיות בלי שליטה של קיצונים. במיוחד הנשים.

__

רותי שוסטר אליאסי היא מנחה ותיקה בבית הספר לשלום, בוגרת קורס הנחיית קבוצות קונפליקט

__